Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אז'שפד
ב[ג' מנ"א, תש"כ]
גבאיחור רב הגיעני מכתבו בו כותב אודות ההתרשמות שלו בימי חג הפסח וההתועדות וכו'.
דויהי רצון, שכמטרת כל התועדות, יהי' רישומה ניכר במשך כל השנה, ועד לחיי היום יומים במחשבה דבור ומעשה.
הלכתבו האם יקבל מענה לכתבו והאם תהי' קורבה ורצון וכו'.
ולפלא גדול גם הספק ושאלה בזה, והרי זהו מטבע בני ישראל בתולדותם (עיין בספר תניא קדישא סוף פרק א', ואגרת הקדש סי' י"ב - שכן הוא מצד נפה"א ומצד נה"ב). ובפרט ע"פ המבואר בתורת החסידות, מתחיל ממיסדה מורנו הבעל שם טוב ז"ל שהשנה היא שנת המאתים להסתלקות הילולא שלו.
זויהי רצון שיהי' כמים הפנים לפנים כן וגו', וההתקשרות אודותה כותב באופן הידוע, ז.א. ע"י שלומדים אותם ענינים בתורתנו תורת חיים - שעי"ז מתאחדים בני ישראל זע"ז ועם הקב"ה וכו', וכדברי הזהר הק' - ישראל (ע"י ועם) אורייתא וקוב"ה כולא חד.
חתקותי שמוסיף בשיעוריו בתורת החסידות, נוסף על שיעוריו בנגלה דתורה, וגם בזה מקיים מרז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה.
טז'שפד
נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 415.
נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 415.
יומצד נה"ב: ראה גם לעיל חי"ח אגרת ו'תשב, ובהנסמן בהערות שם.