Igros Kodesh·Vol. 20·Letter 7572אגרות קודש·כרך כ·ז'תקעב

אז'תקעב

בב"ה, כ' שבט, תשכ"א

גברוקלין.

דשלום וברכה!

המאשר הנני קבלת מכתבו בבשורה הטובה אודות תוצאות הבחינות אשר ידעו להשיב כהלכה בדברים ברורים.

ות"ח ת"ח על הקורת רוח ונחת רוח שגרם בידיעה האמורה, ובמדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה אלא שכ"פ ככה, יתבשר בשו"ט הגורמות נחת רוח אמיתי בכל עניניו.

זוהרי האמור הוא גם מענינא דיומא, פרשת השבוע וראשיתה, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, להראות פנים וכו' ובלשון רבנו הזקן (הלכות ת"ת סוף פרק ג') עד שיבינו (התלמידים) עומק ההלכה בטעמה היטב לשום לפניהם טעם המיישב תלמודם ומשימו בלבם וכו'.

חויהי רצון שיקוים בהתלמידים והמשימים לפניהם, גם פירוש רבנו הזקן, בספרו תורה אור על הכתוב האמור, לפניהם - לפנימיותם.

טאשר בהאמור מתורץ ג"כ - התמי' לכאורה, דהרי בודאי חיוב השימה לפניהם הוא בכל לימודי תורתנו, ובעיקר זקוקים לציויי האמור דוקא בחלק החוקים ולא בהמשפטים כלשון הכתוב, שהרי מצוות השכליות בנקל יותר להבינם בטעם המיישב תלמודם ולא בהענינים עלהם נאמר, חקה חקקתי גזירה גזרתי ואין לך רשות להרהר אחריהם.

יוע"פ פירוש הפנימי, בפנימיות התורה, שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, השימה בפנימיות הנפש, מתורץ בפשטות, כי מצות השכליות המובנות ומושגות בטוב טעם ודעת, אין מעוררים כ"כ פנימיות הנפש ומתקשר עמהם, משא"כ חוקים וגזירות, ולכן צריך לכתוב שגם בהמשפטים צריכה להיות השימה בפנימיות.

יאועפי"ז מתורצת עוד פליאה, על שתחלת המשפטים הוא בדין קניית עבד עברי הנמכר בבית דין בגנבתו, שלכאורה גם זה אינו מובן כלל וכלל, כי למה להתחיל בגנות שעבר על מצות ה' ועד כדי כך שאין לו לשלם הגנבה, וטרם למדנו כמה על הגנב לשלם, ואינו נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג וכו'.

יבוע"פ האמור מובן גם זה, כי ההשתדלות שתהי' השימה לפנימיות הנפש, השתדלות הקשורה ביגיעת נפש ויגיעת בשר, כי אף שמורא בו"ד על כל אחד לא כן הוא במורא שמים, וכדברי ר"י בן זכאי, הלואי שיהי' מורא שמים וכו' (עיין תניא קדישא פרק מ"א) שלכן הרוח שטות הנכנסת בעדם לפעמים פועלת וגונב דעת של מעלה, אבל מורא בו"ד עליו, שבזה גרעון הגנב לגבי הגזלן כדברי ריב"ז בזה (ב"ק עט, ב).

יגוזוהי התחלה תיכף לאחרי זמן מתן תורה כסדר הכתוב, סור מרע, שהבי"ד, ראשי אלפי ישראל (עיין תניא רפמ"ב), יסייע לזה שגנב, אשר שש שנים יעבוד, ששת ימי החול, שית אלפי שנין דהוא עלמא, וביום השביעי יצא לחפשי, שבת ומנוחה לחיי העולמים (עיין שם בתו"א).

ידבברכה.

טוז'תקעב
נדפסה בלקו"ש ח"ב ע' 672 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

טזטופס כזה נשלח להג"ר אברהם יעקב טייטלבוים, הג"ר מרדכי מענטליק ויבדל"ח הג"ר ישראל יצחק פיקרסקי.