Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh· Vol. 20· Letter 7585אגרות קודש· כרך כ· ז'תקפה
אז'תקפה
בב"ה, ראש חדש אדר ה'תשכ"א
גברוקלין, נ. י.
דכבוד המשתתפים בשיעור גפ"ת
ההנלמד בבית הכנסת עדת יעקב בברוקלין
וה' עליהם יחיו
זשלום וברכה!
חבנועם נודעתי ע"י הרה"ח אי"א נו"נ רב פעלים בעל מרץ וכו' מו"ה משה פנחס שי' הכהן, אשר ימים אלו מסיימים בלימודם ברבים - מסכת מגילה.
טובודאי כמנהג ישראל אשר תורה היא, תיכף יתחילו לימוד מסכת אחרת, וכנוסח הנקבע מקדמונים, יהי רצון מלפניך ה"א כשם שעזרתני לסיים כו' כן תעזרני להתחיל כו'.
יאשר גם בזה יש לפרש ע"ד המבואר בדא"ח, אשר לשון ציווי התורה פירושו גם הבטחה לעתיד, וכמו "שיהיו קורין כאו"א בזמנו" דפירושו ציווי וגם הבטחה (שהרי לא ידח ממנו נדח), ועד"ז בהאמור, בקשה מלפניך (אשר עי"ז באה) גם הבטחה מלפניך, כשם שעזרתני כן תעזרני בודאי.
יאויהא כל הנ"ל כסיום יהי רצון האמור וחותמו, ה' יברך את עמו בשלום, כלי המחזיק ברכתו של הקב"ה בכל המצטרך לאדם ולביתו.
יבויהי רצון אשר יקוימו גם התחלת וסוף מסכת זו שמסיימים, מסכת מגלה: מגלה נקראת בי"א כו' בט"ו, וידוע שרומז בזה לשם הוי' - שסיומו יא (ו' ה') והתחלתו טו (י' ה'), וסכום הכולל של כל ימי קריאת המגלה, י"א עד ט"ו, הוא ס"ה כמספר שם אדנ"י, שם הוי' כמו שהוא נקרא כשנתעלם, ז. א. כשאלקות מסתתר בלבושי עולם, ומודגש זה ביותר במגלה - שלא נזכר בה השם כי אם רמוז בר"ת וסופי תיבות. ולכן נצטוינו שתהי' המגלה נקראת ופרסומי ניסא. וכמו כן הוא בכלל ע"י לימוד התורה, המברר עניני העולם ופוסק זה מותר וטהור וכשר להעשות בו רצון ה' ומצותו וזה לא הותר למלאכת שמים,
יגוע"י פעולה זו דנפש האדם בעולם - מגלים ג"כ תוכנם האמתי של כל ימי השנה ותכליתם, כי כל יומא ויומא צ"ל עביד עבידתי', ובפרט - הוא ע"י לימוד המיוחד שתקן משה לישראל שיהיו שואלים ודורשים בענינו של יום, ובאופן כפירוש רש"י שם - לקבל ולקיים עליהם ועל בניהם בזה ובבא.
ידבכבוד ובברכה לבשו"ט.
טוז'תקפה
נדפסה בלקו"ש ח"ד ע' 1289 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.
נדפסה בלקו"ש ח"ד ע' 1289 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.
טזהמבואר בדא"ח: עיין תניא ספכ"ז. תורה אור פו, ג.
יזשיהיו קורין: מגילה בסופה.
יחוידוע שרומז: של"ה פ' תצוה. ראה ג"כ סד"ה מגלה נקראת, תרכ"ט.
יטנקרא כשנתעלם: פסחים נ, סע"א.
כנקראת ופרסומי נסיא: להעיר מצפנת פענח (להגאון הרגצובי) על הרמב"ם הל' מגלה פ"א ה"ג.
כאכל יומא: זח"ג צד, ב. וראה זח"א רסד, ב.
כבבענינו של יום: נס הנעשה בו ביום... הלכות הצריכות לבו ביום (שו"ע רבנו הזקן סתכ"ט ס"ד).