Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אז'תרכ
בב"ה, יו"ד ניסן, תשכ"א
גברוקלין, נ.י.
דמר ראובן שי' אבינועם
השלום וברכה!
והנני לאשר בתודה קבלת ספר שיריו "עץ שתלתי".
זבודאי למותר להאריך בענין נצחיות הנפש שהוא לא רק יסוד מוסד באמונתנו, אלא גם ענין המתקבל על הדעת אפילו של שכל אנושי ובפרט בתקופתנו זו שהוא חוק מקובל במדע שאין כל דבר נפסד אפילו דברים גשמיים וחומריים ביותר, ועל אחת כמה וכמה המחי' את החומר וגשם,הוא ענין הנפש.
חומכאן המסקנה שהנפש המשתחררת מהגבלות הגוף ותנאי עולם הזה הגשמי והחומרי הרי במידה מלאה יותר ובצורה משוכללת יותר יכולה להביע את הרוחניות שבה והטוהר שבה שהם מהענינים שהגוף הוא הבשר מכסה עליהם וצריך למלחמה להגביר הנשמה על הגוף.
טותוצאה נוספת מהאמור לעיל היא אשר כל הפעילות שיש בהן כדי לגרום קורת רוח לנפש בעודה בגוף, שבודאי המכוון בזה הוא הפנימיות והרוחניות שבנפש ולא למקרי הגוף הנפסד, הרי יש מקום לפעולות אלו גם לאחרי צאת הנשמה מן הגוף, ואדרבה ביתר שאת וביתר עז, מצד ב' הצדדים היינו שתכונות העקריות של הנפש הן בהתגלות יותר מצד עצמן בלי העלמות והסתירים, ומאידך, מצד התדבקות רוח ברוח, שהרוחניות והאור של הפעולות האלו מגיעים אלי' מבלי אמצעות החושים הגשמיים.
ימהנ"ל מובן גם כן מדוע אמונתנו ותורתנו תורת חיים מגבילה את האבל על הנפטר לזמנים מסויימים ויחד עם זה דורשת אשר כמו שהאבל ענין הוא בעתו ובזמנו, כן אסור האבל שלא בזמנו. ורואים במוחש אשר אבל ממעט במרץ ובחיות, והרי העיקר הוא המעשה, הן הפעולות הטובות והמשכן והתמדתן, ואדרבה בהוספה ומעלין בקדש, שזה נוגע לא רק לעושה אלא גם לנשמת הנפטר.
יאויהי רצון שהפעולות ברוח תורתנו הנצחיית, שביחד עם זה היא גם תורת חיים, הוראה בחיי עולם הזה, תאירינה דרכו לפניו וגם בסביבתו ישפיע בכיוון האמור, ובודאי ובודאי שזה יביא קורת רוח במדה הכי אפשרית גם לנשמת הנפטר, ושבקרוב נזכה ליעוד ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.
יבבכבוד ובברכה, ובברכת חג הפסח כשר ושמח.