Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אז'תשכד
בב"ה, י"ב מנ"א, תשכ"א
גברוקלין.
דכבוד מר מנחם שי'
המאשר הנני, אף כי באיחור זמן, קבלת מכתבו בעתו, ותקותי אשר בודאי כבר נסתדר ענין העירוב במושב בר גיורא, מתאים לסגנון כתבו,
ואף שכמובן הלשון, שסיפוק בזה "שגורמים לי נח"ר", ולמרות שבודאי כן הוא, אין זה בערך לעצם הענין, וכידוע עד כמה הפליגו חז"ל ענין שמירת השבת, ועד שאמרו, שאלמלי שמרו ישראל שבת אחת כהלכתה, מיד הם נגאלים.
זומדגיש הנני בהאמור, חכמנו, ולא כלשון הרגיל רבותינו, כי המתבונן בשכל הבריא בדברי ימי ישראל במשך גלותו הכי מגוון והכי רב, נוכח לדעת גודל שמירת השבת, כוונתי איך ששמירתו שמרה על קיום בני ישראל במובן הרוחני, ומקום לומר גם במובן הגשמי. ויש להוסיף עוד נקודה בהאמור, ובזה גם מענין ימים אלה, שמנוחת יום השבת הסירה כמה מחיצות וקירבה ואיחדה יהודים מחוגים הכי רחוקים, הן מצד עסק פרנסתם והן מצד רמתם ברוחניות, בהפגשם יחד בעת התפלה, שדוקא בשבת היתה ברוב עם, וכן בשעות המנוחה במשך המעל"ע וכו'.
חוהשייכות לימים אלו, שהרי ז"ע באנו מימים בהם מודגש הזכר לחורבן, שכמובא לעיל מאמר חז"ל, שמירת השבת מקרבת את הגאולה.
טומענין ימים אלה במיוחד באה"ק ת"ו, נוסף על הנ"ל, בקשר לקלחת ותעמולת הבחירות, שדוקא אז מגביהים המחיצות הקיימות, ולא עוד אלא שבונים מחיצות חדשות, מפלגה ומפלגה וסגנונה, אבל כנראה הצד השוה בכולן, מפלגה מלשון פילוג ופיצול, והרי מזה צעד אחד וקטן - לפירוד ולמחלוקת.
יותקותי שיסלח לי על דברי אלה, כיון שמטרתם להביע איחולי שעכ"פ תהיינה התופעות הנ"ל במדה הכי מעוטה במינימום האפשרי, וארשה לעצמי לצרף בזה קטע מדברי בקשר עם האמור.
יאבכבוד ובברכה.
יבז'תשכד
מר מנחם: בגין. אגרת נוספת אליו - לעיל ז'תקעה.
מר מנחם: בגין. אגרת נוספת אליו - לעיל ז'תקעה.
יגשאמרו רז"ל: מס' תענית בסופה.
ידלחדש החמה: להעיר מב"מ קו, ב.