Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אז'תשכז
בב"ה, י"ז מנ"א, תשכ"א
גברוקלין.
דהוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה יעקב יוסף שי'
השו"ב
ושלום וברכה!
ז...מוחזר ומצו"ב השו"ת ע"ד שהחיינו בברית מילה. ואין הזמ"ג לעיון כדבעי. בכ"ז בפני החביבות והכבוד אעיר עכ"פ בחפזה:
חלענין דברכת שהחיינו רשות כו' - עיין פס"ד להצ"צ בסופו בלקוטים וש"נ.
טבנוגע לשהחיינו בפורים ביום - מצינו ג"כ פלוגתת המחבר והרמ"א, אבל בהיפך מדעתם במילה (שו"ע או"ח ר"ס תרצ"ב, יו"ד סרס"ה ס"ז) - שמזה הוכחה דלא מטעם שברכת שהחיינו שונה משאר הברכות נגעו בזה.
יזה שהספרדים בלונדון ואמסטרדם וכו' מברכין שהחיינו במילה מוכח שחלוק הנוהג בפועל הוא - לא בין א"י וחו"ל, כ"א בין ספרדים ואשכנזים.
יאלכאורה לא זו הדרך להכריע פס"ד למעשה שנחלקו בו ראשונים ואחרונים - ע"י ראיות מש"ס, ששני המד"א בודאי לא אשתמוט להו.
יבואת"ל - ה"ז שהש"ס לא אשתמיט בשום מקום להזכיר שהחיינו במילה - מוכיח כמנהג האשכנזים שאין לברך.
יגוראה בזה בס' כתר ש"ט (טעמי מנהגים) להרב גאגין ח"א דף תקס"ג - נוסף על הטעם שלא לברך מפני צערא דינוקא ודשמא נפל הוא (נזכרו בשו"ת המצו"ב) - הובאו בס' טעמי מנהגים עוד ב' טעמים: משום דרמיא אבי דינא (שבה"ל), טוב יותר שמלכתחילה לא תהי' ערלה (הרה"צ מרוזין). ועייג"כ מצות מילה בסהמ"צ לאדמו"ר הצ"צ.
ידז'תשכז
נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 306.
נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 306.
טומו"ה יעקב יוסף: רסקין, ראשון לציון. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ד ה'קצה, ובהסמן בהערות שם.
טזהשו"ת: מאת הרב חרל"פ.