Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh· Vol. 20· Letter 7749אגרות קודש· כרך כ· ז'תשמט
אז'תשמט
בב"ה, עש"ק י"ג אלול, תשכ"א
גברוקלין.
דשלום וברכה!
המאשר הנני קבלת מכתבו - בלי הוראת זמן הכתיבה - עם המצו"ב.
וויה"ר שיבש"ט בגו"ר גם יחד. וכנרמז (וגם אופן העבודה בזה) גם בראש ותחלת פרשת שבוע זה:
זכי תצא למלחמה: היציאה לבד, עוד קודם שיערוך המלחמה
חעל: באופן דעל ולמעלה מאויביך כי מתבונן ויודע אשר "ה' אלקיכם ההולך עמכם"
טאויביך: מלא יו"ד, ל' רבים: אויב בעניני הגוף ואויב בעניני הנשמה. ונכללים בתיבה אחת, כי ישראל הם גוי אחד בארץ, משעבדים הגוף והגשמיות להנשמה והרוחניות ומגלים האחד האמת בהם.
יהנה היציאה ובאופן זה פועלת וממשכת, אשר
יאונתנו: ל' יחיד. נותן השרש שלמעלה, שהוא היצה"ר (אויב דהנשמה) הוא המלאך המות (אויב דהגוף),
יבה' אלקיך בידיך: נתינה גמורה, עד אשר
יגושבית שביו: השבי של אויביך. להציל גם מה שהי' כבר בשבי אויביך.
ידושייך זה לא רק במי שעבר עבירה כפשוטה ועושה תשובה גדולה כל כך שזדונות נעשו לו כזכיות ממש,
טואלא גם להעלות הענינים דתאוות היתר, שירדו לפי שעה בלעו"ז. ובדרגא נעלית יותר מזה בעבודת הבינוני, שהיא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך - שכח נפשו שמקליפת נוגה נתהפך לטוב ממש. ועבודה שלמעלה מזה - להפוך מדות נפש הבהמית שבלב (שהם ניצוץ אלקי) להיות טוב גמור כמו יצ"ט ממש.
טז- ובדרך אפשר י"ל, שבזה ג"כ העבודה להעלות מה שעשה - בתומ"צ - סתם לא לשמה ולא שלא לשמה,
יזשעשיות אלו הן נשארין בחיצוניות העולמות, וכשחוזר ועושה לשמה, הרי גם העשי' בסתם יוצאת מחיצוניות העולמות, מתחברת ומצטרפת לעשי' לשמה ופרחא לעילא למיקם קדם ה' דוקא.
יחבברכת כוח"ט.
יטז'תשמט
נדפסה בלקו"ש ח"ב ע' 697.
נדפסה בלקו"ש ח"ב ע' 697.
כתשובה גדולה: ראה תניא פ"ז.
כאדתאוות היתר: תניא פ"ז.
כבמדת כל אדם: תניא רפי"ד.
כגשכח נפשו: תניא פל"ה.
כדלהפוך מדות: (מדרי' צדיק) ראה תניא ספל"ז, ספ"ט. לקו"ת ד"ה כי תצא (השני) פ"ג.
כהמה שעשה: ראה תניא פל"ט-מ.
כובחיצוניות העולמות: וחזרת הניצוצות צ"ל "לפניך שיוכללו ויתאחדו כו' באוא"ס ב"ה" (לקו"ת סד"ה כי תצא (הראשון)).
כז*) מהם בס' אדרת אלי' (לבעהמ"ס משנת חסידים) אוסר בפשיטות. בשו"ת חתן סופר (סקכ"ז) כותב "יש בזה חששות וכמו שכבר נשמע מגדול א' שהרעישו עליו". דרך אגב - מזה מוכח שלא עשה כן החתם סופר, ודלא כמו שאמר לו פ'. ובס' מאסף לכל המחנות קיבץ להקת פוסקים שאין באי הנחת תפלין לא תתגודדו. ועד"ז פס"ד הצ"צ בפס"ד שלו או"ח סרל"ו.