Igros Kodesh·Vol. 21·Letter 7803אגרות קודש·כרך כא·ז'תתג

אז'תתג

בב"ה, ראש השנה לאילנות, תש"ו

גכבוד הרה"ג הרה"ח וו"ח אי"א חו"נ עסקן נמרץ רב פעלים

דוכו' מוהר"א נ"י אברמסון

הלונדון

ושלום וברכה!

זמאד נעם לנו לשמוע פ"ש מכת"ר שי' וע"ד התענינותו הגדולה בכל עניני כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א ובפרט בעניני המרכז לעניני חנוך שהוא אחד מראשי מפעלי כ"ק מו"ח אד"ש. והנני להודות לכת"ר שי' עבור השתתפותו החשובה בעבודת החרישה והזריעה ליסוד סניף ממשרדנו בלונדון בזמן ביקורו של ידידנו הנעלה וו"ח אי"א מר ניסן שי' מינדעל, אשר כפי שמסר לנו ידידנו הרנ"מ שי' הי' כת"ר שי' מעמודי התוך של המפעל.

חועתה מצפים אנו לפירות טובים, ואמנם כבר הגיעה העת אשר העבודה תצא לפועל ממש, אחרי אשר כבר שלחנו מספר הגון של ספרי וחוברות על המל"ח על האדרעסין שונים באנגליא.

טבאשר לא חפצנו להטריח את כת"ר שי' בעבודה טכנית, ובפרט בידענו כי כת"ר שי' איש טרוד, ולכן העמסנו עבודת סידור האפיס וכל העבודה הכרוכה בזה על ידידנו מר אברהם שי' קאגאן, שהתנדב להתעסק בזה ככל האפשר לו, וגם הציע אחד מחדריו בתור אפיס לע"ע, עד שהענין יסתדר על הצד הכי טוב. ברם לא הי' בדעתנו שעבודה זו יעשה שלא על מנת לקבל פרס, אלא שמר אברהם שי' עמד על דעתו בזה. בכל אופן מלאנו ידו לשכור לו עוזר לכתוב המכתבים, ולעשות רשימות הספרים, ולכרוך החבילות וכו' ככל הדרוש להפצת עניני הדפוס שלנו מחוץ ללונדון. הנה אם כת"ר שי' רוצה לסדר ההפצה בלונדון כאשר הי' עם דעתו בתחילה ע"י אחד מנאמניו, בודאי ישתדל לעשות כן עהצהיו"ט, ואם ימצא לנחוץ להעמיס עבודה זו על מר אברהם שי' בטח יהי' לו לעזר ככל האפשר. ובאשר אין מזרזין אלא למזורזין, בטח יראה כת"ר שי' לעורר ולזרז את מר אברהם שי' ובצוותא חדא עם ידידנו הרה"ג הרה"ח וכו' מוהר"י שי' בנימינסון יהיו לו לעזר ולסיוע ככל האפשר והרוח החי' והכח המניע של כל המפעל.

ייסוד משרד בלונדון הוא דבר עיקרי, וכדאי להועץ בדבר עם עו"ד כיצד לסדר הדבר באופן רשמי, ואם עדיין א"א לסדר באופן רשמי, צריך לסדר בכל אופן, ומפני גודל חשיבות הענין קבלנו על עצמנו אחריות הוצאת המשרד, אבל בטח אנ"ש שי' באנגליא ישתדלו למלא התחייבותם לשאת הוצאות האפיס על שכמם, בהתאם להחלטתם על אסיפת אנ"ש במאנשסתר בכ"ו תשרי, ש.ז.

יאולסיים מענינא דיומא: ארז"ל (סש"ב פל"ו) ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עוה"ז שלכך נברא מתחלתו - והוא מוכרח גם מפשוטו של מקרא המספר אשר הטבעים נשתנו לגריעותא מכמו שנבראו, ע"י הקללה הבאה בעקב חטא עה"ד. מובן אשר כדי שיחזרו לשלימותם, כמו בעת שנבראו עכ"פ, וכמו שת"א ויכולו ואשתכללו, צריך שתסור הקללה, היינו ע"י כפרת חטא עה"ד. וזהו שיהי' בימוה"מ כשיקוים היעוד ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ -

יב(ולהעיר ממו"נ ח"א פ"ב ובסוף הל' מלכים: ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ד' בלבד).

יגולהביא את ימוה"מ ולזכות להם הוא ע"י העבודה עתה, שענינה להשרות השכינה בעוה"ז, היינו שיהי' העולם בהמצב כמו שהי' קודם החטא, שאז היתה שכינה בתחתונים, ויהי' לע"ל ביתר שאת. וכדרז"ל (ב"ר פי"ט, ז), עיקר שכינה בתחתונים היתה כיון שחטא אדה"ר נסתלקה כו', והצדיקים משכינים אותה בארץ. ולמדין זה ממש"נ צדיקים ירשו ארץ וישכנו גו' דקאי בעיקרו אלע"ל.

ידוהנה אחד מהשנויים שע"י קללת חטא עה"ד הוא שבתחילה היו כל האילנות נושאות פרי (ב"ר ספ"ה). וכנ"ל, הרי גם לע"ל צ"ל שיהי' כן שישאו אילני סרק פרי, וכמרז"ל בפירוש (תו"כ ר"פ בחוקותי; וצע"ק מסוף כתובות).

טווהנה ענין כהנ"ל בעבודת האדם לקונו אמר הכתוב כי האדם עץ השדה ופירז"ל ענין הפירות - באדם הישראלי - מה פירות מצות (סוטה מו, א). והבריאה היתה באופן שכל הנבראים ימלאו את תפקידם כפי רצון ומצות הבורא, כל אילן ישא פרי. ורק ע"י, החטא, שבנפש הוא ענין אילן ואינו עושה פרי, נעשה כך גם בגשמיות.

טזוהעבודה עתה, כנ"ל, היא להביא את כל העולם לשלימותו כמו קודם החטא, היינו ההשתדלות בפרט שכל הסביבה שלו תביא פירות מאי פירות מצות, ואז נזכה כלנו לקיום היעוד ועץ השדה יתן פריו וגו', ואולך אתכם קוממיות, הן ברוח הן בגשם.

יזבברכת לאלתר לתשובה - לאלתר לגאולה,

יטיו"ר ועד הפועל

כז'תתג
נדפסה בקונ' "צדי"ק למלך" א ע' 47, מצילום האגרת.

כאכבוד... אברמסון: אגרות נוספות אליו - לעיל ח"כ ז'תקמג, ובהנסמן בהערות שם.

כבביקורו.. מינדעל: ראה לעילח"ב אגרת קצו,ובהנסמן בהערותש ם.

כגוכדרז"ל ראה גם ד"ה באתי לגני תש"י בתחלתו.

כדוהנה אחד מהשינויים: ראה בזה לקו"ש חכ"ז ע' 191 ואילך.

כהיו"ר ועד הפועל: מל"ח.