Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אח'קנה
בב"ה, כ"ה, אייר, תשי"ח
גברוקלין.
דשלום וברכה!
הבמענה על מכתבו מכ"ב אייר, בודאי כבר נתקבל המברק שלי.
וומדגיש הנני עוד הפעם, שלא רק שמצטער הנני, אלא שגם איני מבין עמדת אנ"ש בענין האמור, ובפרט שמביטים על עצמם כאילו זקוקים הם לטובתם של אלו הנלחמים נגדם ובמילא צריכים להענות לכל הדרישות המוזרות (וכמו שכתבתי לא') שהם גם היפך משכל הבריא והפשוט.
זומה שמסיים במכתבו שהבטיחו לשנות היחס שלהם וכו', איני יודע מי זה הבטיח, ולפי הידיעות שמתקבלות אדרבה - היחס הולך ופוחת, אף שלימוד זכות שהרי רואים שעושים כל מה שלבם חפץ ואנ"ש באים כפופי ראש ושואלים אצליהם רשיון, האם מותר לאנ"ש להתעסק בחינוך כמצווה עליהם מרבותינו נשיאינו או שפב"פ אינו רצונו בכך ובמילא יסלקו את ידיהם, וא עוד אלא שכמה מאנ"ש שולחים אף את ילדיהם דוקא אצל אלה שלקחו להם לקו התנגדות לחב"ד ועניניהם.
חוהרי זוהי גם חוצפה לפתוח מוסד של חינוך בד' אמות של ישיבת תומכי תמימים, ולא עוד אלא - אחרי כן לדרוש שיחסלו חב"ד את ביה"ס שלהם.
טאפשר שטעם סיום מכתבו האמור מפני שיראים מי ינצח בענין זה, אבל הרי כבר כמו"כ, קמו על עניני רבותינו נשיאינו ורואים במוחש מי סו"ס נצח, וכדי בזיון וקצף - שהמצב בא עד לידי זה שהצד הלוחם מרגיש בעצמו שיכול דבר בלשון של תפקיד ומצווה כאילו זקוקים לטובתם ולא זו בלבד שאין עונים לו דבר אלא שעוד מתרפסים לפניו.
יותקותי כמו שכתבתי במברקי, שעכ"פ עתה יתגייסו כל אנ"ש לעניני רבותינו נשיאינו, שהרי שליחותייהו עבדינן, וכשילכו בתוקף בזה הרי תומ"י יראו שלא הי' בזה אלא נסיון, ז.א. שאין מציאות להתנגדות, כי אם חוצפה בלא תגא.
יאאיני מדגיש במכתב זה באיזה בי"ס ילמדו ילדי אנ"ש - כיון שמעיקרא פלא ואינומובן שצריך להבריק מעבר לים שחסידי רבותינו נשיאינו צריכים להכניס ילדיהם לבתי ספר של רבותינו נשיאינו ופשיטא שעליהם להתרחק מאיזה בי"ס המנגד לרבותינו נשיאינו.
יבבברכה לבשו"ט בכל האמור, ובלשון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
יגהמחכה לבשו"ט בהנ"ל בחוזר.
ידנ"ב. לדחיפות הדבר נשלח המענה מבלי לחכות על התור.
טוח'קנה
נדפסה בקונ' "צדי"ק למלך" א ע' 103.
נדפסה בקונ' "צדי"ק למלך" א ע' 103.