Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אח'שכד
בב"ה, ז' שבט, תשכ"ב
גברוקלין.
דאנ"ש שליט"א אשר ב...
הה' עליהם יחיו
ושלום וברכה!
זזה מזמן רב ביותר וביותר שאין מהם כל ידיעות מפעולותיהם בהפצת המעינות וכן לא מפעולותיהם בהפצת עניני יהדות בכלל,
חשהביאור בזה אפשרי ביאור פשוט: שאין פעולות, וביאור ע"פ ציווי חכמינו ז"ל ומודגש בתורת החסידות, שישנן פעולות כהנה וכהנה, אלא שאין מודיעין עד"ז.
טהצד השוה שבשני האופנים, שאין מקום לכתיבה מכאן והתעוררות ועאכו"כ לתביעות בהאמור.
יולא עוד אלא שגם חשש בדבר, ואולי יותר מחשש, וע"פ ציווי חז"ל כשם שמצוה לומר וכו' כך מצוה שלא לומר כו'.
יאולהעיר ג"כ ממסכת חולין (צד, א) אל יסרהב כו' ויודע בו וכו'.
יבדזוהי סיבת ההפסק בכתיבה והתעוררות לפעולות, ואין בזה מקום לפירושים אחרים.
יגובעיקר באה ההודעה עד"ז - בכדי לשלול בהחלט אפשרית הפירוש, שזה שהפסיקו לעורר מפני שמי שהוא מסכים להנהגה "דואני את נפשי הצלתי", ובלשון המורגל בין אנ"ש "א צדיק אין פעלץ"; כי אם אך ורק - שכנראה אין בידי למחות, או (ע"פ הסדר השני דלעיל, דמחויבים לדון לכף זכות) שישנן פעולות כהנה וכהנה.
ידויה"ר בעמדנו ימים ספורים לפני יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל, עשירי בשבט הבע"ל, שכאו"א ילמוד ממסירת נפשו של בעל ההילולא, מס"נ על פעולות עם הזולת [שהרי בנוגע לעצמו הוא, ע"ד דברי האריז"ל ומפורש בדברי רבנו הזקן (בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשו"ע - פוסק בנגלה דתורה -) הנשמה עצמה אינה צריכה תיקון כלל כו' ולא הוצרכה כו' רק להמשיך אור לתקנה וכו'],
טושיעשה הוא ככל יכולתו ועוד יותר מזה - בפעולות מתאימות לרצון ותקות בעל ההילולא, והובטחנו הבא לטהר מסייעין אותו.
טזבכבוד ובברכה
יזמ. שניאורסאהן
יחמובן שאין בהנ"ל כלל וכלל ענין של קפידא ח"ו וכיו"ב, כ"א (באם אופן הא', ח"ו, צודק) צער על העדר כל מעשה בהנ"ל, בה בשעה שממה"מ הקב"ה הוציא אבן היקרה שבה תלוי חשיבות כתר המלכות מן הכתר ושחקה וכו'. וד"ל. ובמילא אין מקום כלל לכתוב לכאן הצטדקות וביאורים וכו'. וה"ז ענין שבין אדם למקום.
יטח'שכד
ציווי חז"ל: יבמות סה, ב.
ציווי חז"ל: יבמות סה, ב.
כומפורש: תניא פל"ז (מח, ב).
כאוהובטחנו: יומא לח, ב.
כבאבן היקרה: ראה גם לעיל אגרת ח'רצ, ובהנסמן בהערות שם.