Igros Kodesh·Vol. 22·Letter 8362אגרות קודש·כרך כב·ח'שסב

אח'שסב

בב"ה, י"ד אד"ר, תשכ"ב

גברוקלין.

דשלום וברכה!

הלאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו, ובמענה לשאלותיו.

וע"פ המבואר בכמה ספרים, יש להזהר בנוסח שכותבים על מצבה (ובכלל במה שנוגע לנשמה הנמצאת כבר בעולם האמת) שלא להגזים וכו' ועאכו"כ בענין שאינו במציאות, כוונתי לכתוב ששייך לגזע פלוני באם אינו כן, שמזה מובן ג"כ שבאם יש ספק, הרי למה להכנס בספיקות כאלו.

זלכתבו אודות הלימוד בישיבת תומכי תמימים - מובן שאין בזה נפק"מ באם הי' זה בליובאוויטש או במקום אחר, דהיינו הך, כן אין נפק"מ בנדו"ד אורך זמן הלימוד, באם שנה או יותר, וכמאמר חז"ל הידוע בר בי רב דחד יומא.

חלכתבו אודות דברים וכיו"ב השייכים אלי, לפלא השאלה שהרי ע"פ כתובת שכותב אלי מכתבו, היא גם הכתובת לשאר הענינים.

טמובן שמצער ביותר כתבו ע"ד הפסק בלימוד הדא"ח, שהרי אדרבה כשנוצר מצב מיוחד העושה רושם בלתי רצוי על מצב נפש האדם, פשוט שצריך להוסיף תומ"י בלימוד הדא"ח הנקרא ברע"מ אילנא דחיי, דלית תמן כל ענינים מהלעו"ז ח"ו, כ"א חיים וחיי החיים, ובודאי אין צורך לכל ביאור נוסף בהאמור.

ילשאלתו בדבר הצדקה - כנראה כוונתו למה שנדר בעת החולי - ומחמת חולי -

יאידוע מאמר חז"ל, אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט, ז. א. שאין לזה שייכות למה שהיורשים עושים לזכות ועילוי הנשמה או שמפרישים מהעזבון לעניני צדקה, ובמילא באם פונים אליהם מישיבת ת"א בנוגע להעזבון והירושה, אין לזה שייכות להצדקה לנדר האמור, וק"ל.

יבלסיומו בהבקשה להנציח שמו של חותנו ע"ה - אשתדל בזה כמובן וגם פשוט.

יגובהמצאנו בחדשי אדר, שנקודתם הימים עליהם נאמר, ונהפוך הוא יהי רצון שיהפכו כל הענינים הבלתי רצוים מן הקצה אל הקצה וכיתרון האור מן החשך יהי' לכאו"א בתכ"י אורה ושמחה וששון ויקר כפשוטו וגם כמשמעו.

ידבברכה ובפ"ש כל המשפחה שליט"א.

טוח'שסב
יש להזהר: ראה גם לעיל ח"כ אגרת ז'תרסב, ובהנסמן בהערות שם.

טזאין נפק"מ: ראה גם לקו"ש חי"ד ע' 313. ובכ"מ.

יזוכמאמר חז"ל: חגיגה ה, ב.

יחברע"מ: ראה גם אגרת שלפנ"ז.

יטמאמר חז"ל: קידושין כח, ב.

כת"א: תורת אמת.