Igros Kodesh·Vol. 22·Letter 8378אגרות קודש·כרך כב·ח'שעח

אח'שעח

בב"ה, ה' אד"ר שני, ה'תשכ"ב

גברוקלין, נ. י.

דלכבוד הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

המו"ה יוסף שי' המכונה ד"ר בורג

ושלום וברכה!

זבעתו קבלתי מכתב כ' עם החוברת המצורפת אליו, ות"ח ת"ח בעד שימת לבבו, ובודאי גם להבא יעשה כן.

חתקותי שקבל פ"ש שמסרתי על ידי הנוסעים מכאן זה מזמן.

טבהזדמנות זו, וכדבר בעתו, בטח זוכר כי אשתקד עוררתי שישתדלו שתלמידי בבתי הספר - וידועה השקפתי שאין כוונתי לסוג בתי ספר מסויים, אלא כל בתי הספר, שהרי כל אחד ואחת מבני ובנות ישראל הם בני אברהם יצחק ויעקב ובנות שרה ורבקה רחל ולאה - יקיימו מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים. ואף על פי שאמרו חכמינו ז"ל אל תהי יושב ושוקל במצותי' של תורה, שאני הכא שהכוונה בזה היא ענין מצוה גוררת מצוה, מאחר שמצות הנ"ל קל לקיימן, ועוד זאת כיון שלכל מצוה יש סגולה ותכונה מיוחדה, ובמצות הנ"ל הוא ענין האחדות בישראל, שלצערנו, אף שלא עת בחירות היא אעפ"כ יש מקום להוסיף כהנה וכהנה בקירוב הלבבות ובאחדות של עם אחד, ובנוסח שמתפללים בראש השנה שיתקיים בפועל בכל ימות השנה, ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם.

יואיני נרתע ממה שיש מי שיאמר שאין זו אלא הזי', שהרי דוקא בחיי בני ישראל בכלל ובנוגע לא"י ועניני' בפרט, ראה ראינו שנתקיימו דוקא ענינים שנראו כהזיות, בלי יסוד בדרך הטבע, או מצד חשבונות, בשכל אנושי. - ועל אחת כמה וכמה בימי אדר שהם ימי הצלחה ליהודים -

יאוידוע פירוש חכמינו ז"ל למה נקרא שמם יהודים מפני שכפרו בעבודה זרה, בכל ענינים הזרים לרוח התורה ולעבודת ה', הן בקו דעשה טוב והן בקו דסור מרע, מצות עשה ומצות ל"ת הנכללים בדיבור אנכי ובדיבור לא יהי' לך, ומשם נמשכים. עיין תניא ריש פ' כ'; ולא עוד אלא דוקא כדרישת תורת החסידות מתוך שמחה וטוב לבב.

יבבכבוד ובברכה לבשורות משמחות בהתאם לימים אלו דמרבין בשמחה.

יגלהמאמר שבחוברת "ביטויים מעולם הקבלה בלשוננו" יש להעיר (בחפזי

ידעכ"פ) - שעוד להוסיף: עולם הא"ס, עולם התענוג (עלמין דכסופין), עולם הרצון, עולם הפירוד. ועוד. - שכולם נכנסו לספרות, נאומים וכו' - מתחיל בעולם הקדושה ועד לעולם הקליפות וסט"א.

טומחדו"מ שמצטט מהתניא פ"ד - אינו ענין לעולמות, כ"א לנפש האדם. עולם המח' וכו' - נמצא בס' תורה אור שלו (עה, ב) ובכ"מ.

טזח'שעח
מו"ה יוסף.. בורג: אגרות נוספות אליו - לעיל ח"כ ז'תרנט, ובהנסמן בהערות שם.

יזבהזדמנות זו: ראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1283.

יחאשתקד עוררותי: ראה לעיל ח"כ אגרת ז'תקצח. וראה גם לקמן אגרת ח'תרה.

יטשאמרו חכמינו: דב"ר פ"ו, ב.

כפירוש חכמינו: מגילה יג, רע"א.