Chabad Library · The Rebbe

Igros Kodesh·Vol. 22·Letter 8503אגרות קודש·כרך כב·ח'תקג

אח'תקג
בב"ה, כ"ח מנ"א, תשכ"ב
גברוקלין.
דשלום וברכה!
הבמענה למכתבו מכ"ד מנ"א, בשאלה בנוגע לתורת בני ישראל מצותי' וכו' ואיזוהי הדרך שהיא עדיפה וכו'.
והודיעונו חכמינו ז"ל במשנתם, המעשה הוא העיקר ואף שפשוט אשר רחמנא לבא בעי, בכל זה (בסגנן המובא בספרים) מי שיכוון כוונות הכי טובות ובפועל לא יתן צדקה לעני, לא קיים מצות צדקה, ועבר על הציווי לא תקפוץ ידך וגו' משא"כ בהפכו הנק' צדקה שלא לשמה, החי' נפש העני וב"ב.
זו(ע"ד המוסר) כן הוא בהנוגע לכל עניני תורה ומצות שתוכנם להחיות את הרעב וצמא, זוהי נפש האלקית שבישראל, הרעבה וצמאה לקיים מצות בוראה.
חתקותי חזקה אשר שאלות האמורות הן תארותיות אבל בודאי הנהגתו בחיי היום יומים מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהן נאמר וחי בהם.
טבברכה לבשו"ט בכל האמור.
יאין זה בכלל אפשרי שתהי' ככתוב "הזדהות" אמתית עם הקב"ה ביחד עם מרידה בציוויו של הקב"ה?!
יאח'תקג
רחמנא לבא בעי: סנהדרין קו, ב.