Igros Kodesh·Vol. 22·Letter 8513אגרות קודש·כרך כב·ח'תקיג

אח'תקיג

בב"ה, י"א אלול, ה'תשכ"ב

גברוקלין, נ. י.

דהוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ בעל מדות

התרומיות ענף עץ

ואבות וכו' הרש"ז שי'

זשלום וברכה!

חהנני לאשר קבלת ב' מכתביו עם המצורף אליהם, הסקירה, וכן הפ"ש על ידי הרב מרדכי שי' קירשבלום. ות"ח ת"ח בעד כל זה.

טכדרך בני ישראל ומנהגם להעיר על כל ענין וענין, על אחת כמה וכמה בענין כהנ"ל, אביעה תקותי החזקה שבהמשך לסקירה האמורה תבואנה המסקנות המידיות, על כל פנים בנוגע לאחינו בני ישראל הנמצאים מעבר זה דמסך הברזל, ולכל לראש אחב"י הנמצאים בארץ אשר עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, ואשר אלי' נושאים את נפשם, כדברי כ' במסירת הפ"ש, אחב"י מאחורי המסך, מזכירים אותה בכל עת מצוא ומתגעגעים לידיעות מהנעשה שם וכו'.

יועל פי המודגש בהסקירה בסימני חיות עמנו עם בני ישראל הנצחי וקיומו, שהם עניני מצוות מעשיות דוקא, מתחיל בענין שהוא למעלה מטעם ודעת, הוא ענין ברית מילה, הנכרת ונחתם בבשר (ולא בנשמה לבדה), ובבשרו של תינוק רך בן שמונת ימים (ועל פי ביאור המדרש והרמב"ם בזה דב"ר רפ"ו מו"נ ב, מט, הרי גם קודם לכן הי' מקום למצוה זו, אלא שאמרה תורה תתחזק מתחילה בריאות רך הנימול) -

יאהנה תוכן המסקנא המידית להיות לעזר לאחב"י הנתונים בצרה ובשבי', עזר שאין כל מחיצה וגבול לעכב בעדו, היא ההתחזקות בקיום מצוות מעשיות של כל אחד ואחת הנמצאים מעבר מזה, קיום בפרסום ובגאון הנובע מההכרה אשר בחר בנו וקדשנו במצוותיו, היפך החשאיות והלחץ עד דכדוכה של נפש הקשורים בקיום המצוות מעבר למסך.

יבפשוט שמבין הנני שלא יהי' רעיון זה "פופולארי" ביותר, ובפרט בתקופה האחרונה של מצב הרוחות שברחוב באה"ק ת"ו. אבל הרי אין העדר פופולאריות גורע כלל מאמתת ענין ותוקף מציאותו וההכרח שבו.

יגיודעני גם כן שיש מקום לטענה שהרי הנ"ל הוא מתפקידו של כל אחד ואחת, כנ"ל, ולאו דוקא של מוסד פלוני או מפלגה פלונית או אנשים מסוג פלוני, וטענה צודקת היא במילואה. אבל פשיטא גם כן שבהתאם לגודל היכולת והאפשריות שביד כל אחד (איש או מוסד) גדולה גם כן אחריותו והמשימה אשר עליו במילוי תפקידו הוא.

ידשמעתי פעם מכ"ק מו"ח אדמו"ר, אז א חסיד איז א קלוגער און לעגט ניט אפ אויף מארגען וואס ער קען אפטאן היינט. ובנידון דידן הרי הובטחנו שלא ידח ממנו נידח, וכדברי יחזקאל הנביא, היו לא תהי' גו' אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם. [ודרך אגב, "בהמשך" להנ"ל, הרי אחב"י אוהבים חידוש, ומה טוב חידוש מפתיע. ורואים לאחרונה אשר כמה מהשלוחים מאה"ק ת"ו לגולה נצטוו להתנהג בשמירת השבת, הכשרות וכו' כיון שמביטים עליהם כבאי כח ארצנו הקדושה, ושחוזרים מארצות העמים לארץ הקדושה משחררים אותם מהציווי והפקודה הנ"ל!]

טובודאי שלא יקפיד כ' על הכתוב לעיל, וגם לא אאריך יותר במקום שהי' ראוי להאריך כמה וכמה, כיון שלדכוותי' אין צורך באריכות.

טזמצער ביותר מה שעד עתה לא נעשה בפועל ממש בנוגע לענין הבנינים וכו', אף שמכבר נבחר ועד וכ' יושב ראש בו. ברם כ' כותב טעמים על זה במכתבו, ואין צועקין על העבר, ויהי רצון שעל כל פנים משעה זו ואילך יתקדם הענין בקצב הכי מהיר מתאים להכרח ודרישת השעה.

יזבהמצאנו בימי חודש אלול, חודש הרחמים, יהי רצון שכ' יתבשר טוב מקרוביו שי' אשר שם, אודותם כותב במכתבו מח"י מנ"א, בטוב הנראה והנגלה.

יחבכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה

כמכתבי הקודם בטח קבל בעתו ובזמנו.

כאח'תקיג
הרש"ז: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ח'רנד, ובהנסמן בהערות שם.

כבהסקירה: מנסיעתו לרוסיא. ראה גם לעיל אגרת ח'תמו, ובהנסמן בהערות שם.

כגעזר.. בעדו: ראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' פט, ובהנסמן בהערות שם.

כדבתקופה האחרונה: ראה גם לעיל אגרת ח'שצט. ח'תלא.

כהשמעתי: ראה גם לעיל ח"ז אגרת א'תתפב, ובהנסמן בהערות שם.

כומהשלוחים.. נצטוו: ראה גם לעיל אגרת ח'שפג.

כזהבנינים: בכפר חב"ד.

כחואין צועקין: ראה ברכות נד, א.

כטח'תקיד

לכללי פרטי. נדפס בלקו"ש ח"ט ע' 310 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

לאהמאמר הידוע: ראה גם לעיל אגרת ח'רסז.

לבהרחמים והרצון: ראה מטה אפרים בתחלתו.

לגכדברי כ"ק: לקו"ת רד"ה אני לדודי (פ' ראה לב, ב).

לדומבאר כ"ק: סד"ה לך אמר לבי (ס' המאמרים ה'שי"ת ע' רפה).

להימות החול: ראה לקו"ת שם. כן להעיר אשר השחוק - פנים שוחקות - בא מביטול היש כו' (דרושי ר"פ תולדות).

לועניני שדה: ראה מדרשי חז"ל עה"פ: איש שדה.. יושב אהלים (תולדות כה, כז). ראה רש"י ד"ה בשדות (נדה סו, א).

לזהמאמר הידוע: ערב ר"ה דשנת השי"ת (ס' המאמרים ה'תשי"א ע' יז).