Igros Kodesh·Vol. 22·Letter 8637אגרות קודש·כרך כב·ח'תרלז

אח'תרלז

בב"ה, יו"ד סיון, תשכ"ג

גברוקלין.

דהרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

המו"ה אפרים אליעזר שי' הכהן

ושלום וברכה!

זמאשר הנני קבלת מכתבו מעש"ק, ועל הסדר במכתבו על ראשון ראשון ועל אחרון וכו':

חא) בנוגע לנשיאת כפים, שיש בזה שני ענינים, מצוה אחת ושלש מצות.

טלהעיר ג"כ משו"ע אדה"ז, סי' קכ"ח ס"ג וסעיף נ"ז, וצ"ע קצת לתווך הלשונות שם.

יועיין העמק שאלה סוף שאילתא קכה.

יאב) האם גם על ישראל יש עשה בזה.

יבמצוין להשקו"ט בזה בכ"מ - בספר יסודי ישורון להרב פעדער שי' חלק ב' בתחלתו, ובהם גם מהראשונים - הרשב"א לסוכה ל"א ב'.

יגג) להשמטת הרמב"ם בנוגע לימות המשיח, ענין המצות, שציין כת"ר בזה להלכות תשובה פרק ט' הלכה ב' ורוצה ליישב בזה.

ידכרשום בזכרוני - בשיחתנו הזכרתי גם ע"ד הלכות תשובה להרמב"ם. ואדרבה משם עוד תגדל הקושיא שהזכיר ענין המצות אבל בדוקא לימים שלפני ימות המשיח, וכלשונו, מלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן, והשמיט זה בכתבו ע"ד עסק ישראל בימות המשיח.

טוד) לדיוקו במ"ש הרמב"ם (הלכות מלכים בסופן) בתורה וחכמתה,

טזלדעתי אין מקום כלל לפרש כאן תורה על עסק המצות*, ובפרט - שהרי תיכף מפרש וחכמתה (של התורה), ולדעתי כוונתו לשני הענינים אשר בתורה, כמובן ממרז"ל יש חכמה בגוים תאמין, יש תורה בגוים אל תאמין (איכ"ר פ"ב יג), והחילוק ע"פ פשוט: חכמה - סתם, תורה - מלשון הוראה - בצירוף מסקנא וציווי, שאין בזה מקום בגוים כיון ששכל מיוסד על הנחות שאין להם יסוד כ"א ברצון וקבלה, ולא בשכל. ואכ"מ.

יזועוד ראי' שהרי בהלכות מלכים מפרש, וכותב, ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד,

יחדא"ג מזה תשובה ג"כ - על מה שרצה כת"ר לבאר, דלא נתאוו, היינו תאוה, שייכת רק בתורה אבל עסקם יהי' גם במצות, וק"ל.

יטבכבוד ובברכה.

כח'תרלז
מו"ה אפרים אליעזר: יאלעס, פילדלפיא. אגרות נוספות אליו - לעיל ח'רפח, ובהנסמן בהערות שם.

כאעל ישראל: ראה גם לקו"ש חי"ד ע' 41 הערה 39. חי"ז ע' 237 הערה 55.

כבלהשמטת הרמב"ם: להעיר מלקו"ש חכ"ז ע' 237 ואילך.

כג*) לציונו למג"א סמ"ז סק"ג - שם המדובר בהביטוי "דברי תורה".