Chabad Library · The Rebbe

Igros Kodesh·Vol. 23·Letter 8746אגרות קודש·כרך כג·ח'תשמו

אח'תשמו
בב"ה, מוצש"ק שמות, ה'תשכ"ד
גברוקלין, נ.י.
דתלמידי הישיבה הק' תומכי תמימים אשר
הבאה"ק ת"ו
וה' עליהם יחיו
זשלום וברכה!
חבהמשך להפ"ש, כוונתי - מסירת תוכנם (עכ"פ) של המאמרים והשיחות שנדברו כאן בימי חדש השביעי, שהוא המשובע בכל טוב ומשביע טוב לכל השנה, אשר בקשתי את האורחים שי' מאה"ק ת"ו - למסור להם במיוחד.
טושתקותי אשר נמסרו כדבעי, ז.א. בדברים היוצאים מן הלב -
יבא הנני בזה גם בכתובים (עכ"פ בקיצור) - ובטח לא נצרכה אלא להעדפה וזריזות יתירה ולהיות זהיר טפי -
יאלזרז בנקודת המאמרים והשיחות בנוגע לפועל שלכם ו"הבכן", והיא:
יבהוספה בהתמדה ושקידה בלימוד התורה נגלה וחסידות,
יגהוספה ביראת ה' ובאהבת ה',
יד- שזהו דורש הוספה בהתבוננות בעניני תורת החסידות, מתאים לפס"ד הרמב"ם (יסודי התורה רפ"ב): הא-ל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבה וליראה אותו וכו' והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וכו' ויראה מהן חכמתו וכו' ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול וכו' מיד הוא וכו' -
טוובכדי שתבוא האהבה והיראה בפועל ועד למעשה בפועל - הרי זוהי עבודת התפלה, וכמבואר בארוכה (והאופנים בזה לכאו"א) בקונטרס התפלה, בקונטרס העבודה ובכ"מ.
טזועוד וגם זה עיקר - לעשות כל מה שביכולתם ובאפשריותם, שיתרבו תלמידים בהישיבות, לכל לראש - ע"י היותם דוגמא חי', שירצה כאו"א להיות כמותם.
יזוגם ע"י דבור בדברים היוצאים מן הלב, לפעול על ידידיהם ומכיריהם להכנס בד' אמות של תורה וד' אמות של תפלה גם יחד, ע"ד דרז"ל: אוהב ה' שערי ציון שערים המצוינים בהלכה, לימוד התורה ו(לימוד עבודת התפלה, המביא ל)עבודת התפלה.
יחודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב וסו"ס פועלים פעולתם.
יטוהרי כל זה - הפעולות על הזולת - מעיקרי העבודה, דלית פולחנא כפולחנא דרחימותא, וכדרז"ל: ואהבת את ה"א, אהבהו על כל הבריות וכו' בכל נפשך אהבהו עד מיצוי הנפש.
כוראה אגרת הקודש לרבנו הזקן (בתחילתו) שהביא דיעה זו לפסק הלכה למעשה.
כאוהרי פעולה זו מוסיפה גם בהצלחה בלימוד הנגלה והחסידות ובעבודת התפלה, וכמאמר רז"ל ע"פ מאיר עיני שניהם ה' כי יאר ה' פניו אליהם אור פני מלך חיים.
כבואם בכל המצות ידוע גודל מעלת הזריזות, כנאמר ונשנה בדברי רז"ל, עאכו"כ בהנ"ל - לימוד התורה ועבודת התפלה וצדקה (רוחנית עם רעהו, להכניסו לד' אמות של תפלה ותורה), שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.
כגבברכת הצלחה בעבודת הקודש, לימוד תורתנו הקדושה ועבודת התפלה (שהוא במקום קרבן), ועבודת הצדקה (ששקולה כנגד כל הקרבנות) - ובמיוחד כשנעשה כ"ז בארץ ישראל, ארץ הקודש.
כד- המצפה לבשו"ט מפעולות כאו"א מהם בכל האמור, ומהצלחתו בזה.
כהובפרט ע"פ דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר: יעדער יחיד איז א רבים.
כו- והרי עומדים אנו לפני כ"ד טבת, יום ההילולא של כ"ק רבנו הזקן, בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשלחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה - נשיאנו, וגופא בתר רישא אזיל -
כזוחותם בברכה ללכת מחיל אל חיל להעלות בקודש.
כחמ. שניאורסאהן
כטח'תשמו
נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 495.
לע"פ דברי: ראה גם לעיל חי"ח אגרת ו'תרמז, ובהנסמן בהערות שם.
לאוגופא.. אזיל: ראה עירובין מא, א.
לבלהעלות בקודש: ברכות כח, א. וש"נ.
לגהשביעי, שהוא המשובע: ויק"ר פכ"ט, ח.
לדלא נצרכה כו': ראה אגה"ק ס"ז.
להזהיר טפי: ראה ס' השיחות קיץ ה'ש"ת ע' כב.
לוביראת ה' ובאהבת ה': שהן שרש לשס"ה מל"ת ורמ"ח מ"ע (תניא פ"ד).
לזהא-ל הנכבד.. הזה: ל' הכתוב (דברים כח, נח) השם הנכבד. ועיין תמורה ג, ב. וצ"ע.
לחבד' אמות של תורה: ברכות (ח, א) - נגלה ופנימיות התורה, וכמש"כ בפיה"מ להרמב"ם (בהקדמתו) שהכוונה ל"הדעת והמעשה" (ושם לפני זה בנוגע לדעת) "והנכבד שבמושכלות לצייר לנפשו אחדות הקב"ה וכל הנלוה לענין ההוא כו' לדעת האלקי".
לטוד' אמות של תפלה: ברכות (לא, ב). ועיין כתהאריז"ל שער מרז"ל לברכות (ח, א).
מע"ד דרז"ל: ברכות ח, א.
מאדלית פולחנא כו': הובא בכ"מ וראה זח"ג רסז, א.
מבוכדרז"ל: בספרי עה"פ.
מגוכמרז"ל: תמורה טז, א. וראה הקדמת התניא בסופה.
מדידוע גודל: ראה אגה"ק סכ"א.
מהשאדם אוכל: שבת קכז, סע"א.
מובמקום קרבן: טושו"ע או"ח סצ"ח.
מזועבודת הצדקה: ראה אגה"ק סוסי"ב. ובקו"א ד"ה וצדקה דפעולת הצדקה היא פעולת נחל איתן, ח"ע.
מחששקולה כנגד: תניא פל"ד. וראה סוכה (מט, ב). וצ"ע.
מטובמיוחד כשנעשה כו': דאין תורה כתורת א"י (ב"ר פט"ז, ד) ונאמר והתפללו אליך דרך ארצם (טושו"ע ר"ס צ"ד) וצדקה כשזורעין באה"ק התחתונה כו' תומ"י כו' (אגה"ק סו"ס ח).
נע"פ דברי: ס' המאמרים השי"ת ע' קץ.