Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh· Vol. 23· Letter 8775אגרות קודש· כרך כג· ח'תשעה
אח'תשעה
בב"ה אחד באדר, ה'תשכ"ד
גברוקלין, נ.י.
דהנהלת קופת גמילות חסד ע"י בית הכנסת
החב"ד אשר בבני ברק בארצנו הקדושה תבנה
וותכונן במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו
זה' עליהם יחיו
חשלום וברכה!
טבנועם קראתי הדו"ח ור"פ מפעולות הקופה בתקופה שעברה, מכתב יו"ר הקופה הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים וכו' מו"ה מנחם ישראל שי' - ממוצש"ק פ' אם כסף תלוה.
יוה"ז גם מענין יומא דא - אחד באדר, וכהוראת חכמינו ז"ל במשנתם: באחד באדר משמיעים על השקלים ועל הכלאים,
יאוהנה לכאורה אינה מובנת השייכות דשני הענינים, ועד - שמשמיעים ומכריזים על שניהם ביום אחד.
יבויש לבאר בדרך אפשר- ע"פ דברי מפרשי טעמי המצות, באיסור ענין כלאים, כי משנים עי"ז חוקי הטבע ודרכיו, שהטביע בורא עולם ומנהיגו שיה' דשא עשב ועץ עושה פרי למינהו דוקא,
יגובהתאם לזה - משמיעים על השקלים, שיהיו קרבנות צבור מתרומה חדשה דוקא, שאין לערב קרבנות שנה ועניני' באלו דשנה אחרת.
ידואדרבה - מקדימה המשנה, (שגם ההקדמה - תורה היא), ההכרזה על השקלים להכרזה על הכלאים,
טואף שלכאורה דין קדימה להכרזה על הכלאים, כי ההקדמה בזה מוכרח (בכדי שיעקור הכלאים בהקדם ועוד יותר - בכדי שלא יזרע בנתיים כלאים) וגם איסור זה - כל השנה תדיר הוא, וכאו"א מוזהר ע"ז - מה שאין כל זה בשקלים, ובפרט שאפשר לשקלם גם באיחור זמן, ולא עוד אלא שכשהוא תורם את הלשכה - מתכוון לתרום גם על העתיד לגבות.
טזומובן ע"פ האמור - כי בכדי שתהי' הנהגה הרצוי' בעולם, ההתחלה היא ותלוי זה בהנהגת בני ישראל בעניניהם באופן זה, ומרוחניות - משתלשל בגשמיות.
יזולכן לאחרי שבי"ד שולחים בכל ערי ישראל ומכריזין שיביאו שקליהן, כי אין לערב שנה בשנה בנוגע לקרבנות וענינים רוחניים אשר בעולם, משתלשל מזה גם בנוגע לזרע (הצומח) בארץ (הדומם) שיהי' למינהו דוקא.
יחועד"ז במצות גמ"ח, שהיא מעלה הגדולה בצדקה השקולה כנגד כל הקרבנות - על ידי שבני ישראל עושים בזה בסבר פנים יפות, הנה מעשיית המצוה - משתלשל למטה בהמצטרך לאדם בכל צרכיו בבני חיי ועד למזוני (לחם - צומח) ועד לקיום ההבטחה, עשר בשביל שתתעשר כפשוטה - בכסף וזהב (דומם),
יטובמדה כנגד מדה - בספ"י של מלכו של עולם - כל הנ"ל, רוויחי.
כבברכת הצלחה בעבודתם, בכל האמור ומתוך שמחה וטוב לבב.
כאמצו"ב המחאה - השתתפותי, בל"נ, בהנ"ל.
כבח'תשעה
מו"ה מנחם ישראל: מלוב.
מו"ה מנחם ישראל: מלוב.
כגוכהוראת: ראה גם לעיל אגרת ח'תשסז.
כדשגם ההקדמה: ראה גם לקמן אגרת ט'כז. וש"נ.
כהומרוחניות: ראה תניא פ"ג.
כוההבטחה: שבת קיט, א.
כזובמדה: פס"ז שמות ג, ו.