Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אח'תשפט
בב"ה, כ"ב אדר, ה'תשכ"ד
גברוקלין, נ.י.
דהנהלת פרחי אגודת ישראל אשר בניו יארק
הה' עליהם יחיו
ושלום וברכה!
זנעם לי לקבל מכתבם, בו מודיעים על עריכת סיום ששה סדרי משנה, במוצש"ק הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, שבת פרשת ויקהל פקודי.
חועל פי ההוראה הידועה של רבנו הזקן (בעל התניא והשו"ע) שעל כל איש הישראלי ללמוד בכל יום מפרשת השבוע וללמוד מפרשת השבוע הוראות בחיי השבוע,
טיש ללמוד רבות גם בענין האמור ובזה: פרשיות האמורות (ויק"פ) ופרשת השבוע המתחיל במוצאי שבת זה (ויקרא) מדברים בהקמת המשכן בפועל, אשר ענינו הוא, כלשון הכתוב, ושכנתי בתוכם, וכדיוק חז"ל בהכתוב: בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כאו"א מישראל,
יעשיית שלום וגם חיבור של הגשמיות והרוחניות בכל הדרגות והבחינות:
יאלהמשיך שכינתו ית' בעולם ועד לעולם הזה הגשמי, ע"י ששוכן בהמשכן שנעשה מזהב וכסף ונחשת וכו', עניני עולם הגשמי, ע"י הקרבת הקרבנות מן הבהמה וגו', שבני ישראל עושים את הבהמה קדש ועולה על המזבח לרצון לה',
יבועוד מקודם לזה - ע"י תרומת ישראל לבנין המשכן, שהרימו (גם לשון - הגבהה) זהב וכסף וכו',
יגשכל זה בא ע"י השראת והגברת הנשמה על הגוף, הנפש האלקית על הנפש הבהמית.
ידוהדרך לעשיית שלום זה, ה"ה כהוראת חז"ל - ע"י העסק בתורה, שהעוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה,
טווכסיום הששה סדרי משנה, אשר השלום הוא כלי מחזיק ברכה לישראל, שנאמר ה' יברך את עמו בשלום, וההקדמה וההכנה לזה - ה"ה מפורשת בהתחלת כתוב זה (ולכן גם ההתחלה הובאה במשנה זו כאן) ה' עוז לעמו יתן, עוז זו התורה, שעל ידי נתינת התורה והעסק בה, הרי (כסיום ששה סדרי הגמרא) תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.
טזוניתנה תורה שהיא עוז - לישראל שהם עזים שבאומות, בכדי שישתמשו בהעוז שבטבעם - לעניני תורה ומצותי' (הקו - דועשה טוב) והעוז דתורה יתיש את העז פנים שבעניני העולם (הקו - דסור מרע).
יזוע"פ האמור - הרי מובן גודל ההכרח של לימוד התורה וגודל הפעולה
יחשעי"ז - דוקא בתקופת העוז אשר בחיי האדם, בעת היותו צעיר ובחור.
יטויהי רצון אשר לימוד האמור יהי' כהוראת חז"ל, לימוד המביא לידי מעשה, הנהגה מתאימה בחיי יום יום וגם בעניני חול ובימות החול,
כוכמובא בספרי מוסר וחסידות - הרמז דהתחלת ששה סדרי משנה: מאימתי קורין את שמע בערבין, אשר התחלת התורה וההוראה של חכמינו ז"ל במשנתם היא, אשר בערבין - כשחושך בעולם, מצווה כאו"א לקרות את שמע - להקריא אשר ה' אלקינו הוי' אחד, שה א' רומז לאלופו של עולם, וקורא וממשיך את ה א ב ח (ז' רקיעים וארץ) וב ד (ד' רוחות העולם), עושים שלום בין הקב"ה והעולם.
כאבכבוד ובברכה.
כבח'תשפט
נדפסה בלקו"ש ח"ד ע' 1291 והושלמה עפ"י העתק המזכירות.
נדפסה בלקו"ש ח"ד ע' 1291 והושלמה עפ"י העתק המזכירות.
כגקונטרס: ס' השיחות תש"ב ע' 27.
כדהמשכן בפועל: ראה גם אגרת שלאח"ז.
כהשהרימו.. הגבהה: ראה גם לקו"ש חכ"א ע' 316, ובהנסמן בהערה 12.
כוכהוראת חז"ל: קידושין מ, ב.
כזוכמובא: ראה גם לעיל חי"ט אגרת ז'תכב. ח"ח אגרת ב'תמח.
כחהוראה הידועה: ראה קונטרס [ביקור] שיקאגא ע' ה' ואילך.
כטוכדיוק חז"ל: הובא בשל"ה פ' תרומה ובכ"מ.
לכהוראת חז"ל: סנהדרין צט, ב. ונתבאר בלקו"ת מטות פו, ב.
לאעוז זו התורה: זבחים קטז, סע"א.
לבעזים שבאומות: ביצה כה, ב. ובחדא"ג מהרש"א שם.
לגשהא' רומז.. העולם: סמ"ק הובא בב"י או"ח סס"א.
לדעושים.. והעולם: שהש"ר ז, א.