Igros Kodesh·Vol. 23·Letter 8815אגרות קודש·כרך כג·ח'תתטו

אח'תתטו

בב"ה, יו"ד אייר, תשכ"ד

גברוקלין.

דהרה"ג הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ וכו'

ההר"מ שי' הכהן

ושלום וברכה!

זמאשר הנני קבלת ספרו חלקת מאיר ות"ח ת"ח.

חוביחד עם זה - מצטרף הנני עם קהל מברכיו ובפרט בועידה הערוכה לכ',

טויה"ר אשר רבות בשנים ינצל כל האפשריות שישנן, והאפשריות שאפשר לייצרן, לביסוס היהדות המסורתית, יהדות בלי פשרות, ובאופן דלא תגורו מפני וגו',

יאשר אם בכל התקופות ובכל המקומות זו אך זוהי דרך תורתנו תורת אמת, עאכו"כ במדינה זו ובתקופה זו, רבת המבוכות וטשטוש הגבולות, ועד - לשינוי ערכין, ויתירה מזה - עד לאמירה לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך וגו'.

יאוהרי הובטחנו, הבא לטהר - וידוע דיוק רבנו הזקן (בעל התניא והשו"ע) לטהר אחרים - מסייעין אותו.

יבבכבוד ובברכה.

יגכרגיל בכגון זה - מועתק כאן ממה שרשמתי (עכ"פ בחפזה) בעניני הספר:

ידבתחלתו. הקדמת הרמב"ם. כל המצות כו' בפירושן ניתנו שנאמר ואתנה לך גו'תורה זו תושב"כ והמצוה זו פירושה כו' תושבע"פ. לכאורה צ"ע - דזה דהמצות בפירושן ניתנו ילפינן ממש"נ בשמיטה וידבר גו' בהר סיני, וכדאיתא בתו"כ שם. וביותר יקשה דהרי הרמב"ם עצמו הביא לימוד זה בענין זה בהקדמתו לפיה"מ.

טוואולי יל"פ ע"פ הידוע בכללי הרמב"ם ש"דרכו ליקח הדרשה היותר פשוטה כו' ולפעמים מביא פסוק שלא נזכר בגמרא כלל" (יד מלאכי כללי הרמב"ם. וש"נ). ועפ"ז מתיישב גם דיוק הצפנת פענח על הרמב"ם (להרגוצבי) שהרי בש"ס (ברכות ה, א) מפרש המצוה זו משנה כו' להורותם זה גמרא. וק"ל.

טזאלא שעדיין יקשה דלפי' הרמב"ם למדין אנו רק דהמצות ופירושן ניתנו למשה מסיני ומנ"ל דגם ד"ס כו' וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני. ואולי י"ל דלשטתי' אזיל דכל הגזירות והתקנות והמנהגות וכו' מ"ע לשמוע להן כו' (הל' ממרים בתחלתו) - וא"כ פי' מ"ע זו כולל ד"ס וכו'.

יזדרך אגב: הקדמת הרמב"ם "לפיה"מ סדר זרעים" - אף שנדפס כן בשסי"ן וכו' - מוכח מתוכנה שאינה מיוחדת כלל לסדר זרעים, כ"א לכל הש"ס.

יחשם. שקו"ט בענין דב"נ אינו מצווה בקדה"ש. בסהמ"צ להרמב"ם (מ"ע ט') כתב בפי' דכן הוא בגמרא בסנה'. עוד זאת: כתבו בסהמ"צ שם לאחר זה ולקחו ראי' על מצוה זו מאמרו ונקדשתי בתוך בנ"י - אף שכבר כתב כן בתחילת המצוה - משמע דכאן כוונתו לזה שמצוה זו חובה (אך) לישראל - כמש"כ לפני זה - ומבאר שלמדו זה רז"ל (שאמרו דרק ז' מצות נצטוו ב"נ) ממש"נ בתוך בנ"י.

יטבסופו. בדברי המרחשת דכיון דנשים פטורות מהלל, הרי למ"ד דקריאת המגילה היינו הלילא גם ממגילה פטורין. וזהו טעמי' דבה"ג.

כוא"כ צ"ל דפליג הבה"ג על תוד"ה מי (סוכה לח, א). ולדידי' לא תהיינה נשים חייבות בהלל בלילי פסח ודלא כפשטות ל' השו"ע שלא הביא חולק בזה - וראה שו"ע רבנו הזקן סתע"ב סעי' כה. ואין ס' המרחשת תח"י.

כאח'תתטו
חלקה נדפס בלקו"ש חל"ג ע' 235 חלקה בחכ"ד ע' 412 והושלמה עפ"י העתק המזכירות.

כבהובטחנו.. דיוק: יומא לח, ב. לקו"ת דרושים לשמע"צ פח, ב.

כגמה שתלמיד: ראה הנסמן בס' השיחות תשנ"ב ח"ב ע' 504 הערה 20.

כדהקדמת הרמב"ם: ראה גם לקו"ש חט"ז ע' 193 הערה 9.

כהב"נ.. בקדה"ש: ראה גם לקו"ש ח"כ ע' 75 ובהערה 33.