Igros Kodesh·Vol. 23·Letter 8816אגרות קודש·כרך כג·ח'תתטז

אח'תתטז

בב"ה, א' פ' אמור, פסח שני, ה'תשכ"ד

גברוקלין, נ.י.

דשלום וברכה!

המאשר הנני קבלת המכתב.

וומענין ימים אלה: אמחז"ל אמור ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים, וע"ד מציאות גדלות וקטנות בעולם בכלל, כן דוגמתם הוא גם בעולם קטן הוא האדם, שבכל אדם ישנו הגדול והקטן שבו, הגדול שבאדם הוא הראש והחכמה והשכל שבו והקטן שבאדם - איבריו וענין העשי' שבו, ונצטווה האדם, אשר הגדול שבו יזהיר את הקטן, וכאזהרת חז"ל שהלימוד צ"ל על מנת לעשות, יתרה בזה אשר גדול לימוד (עיקר הגדלות שבלימוד הוא מה) שמביא לידי מעשה.

זובכל האמור ישנה גם הוראת פסח שני, וכביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל "פסח שני ענינו איז - עס איז ניטא קיין פארפאלען. מען קען אלעמאל פאריכטען, אפילו מי שהי' טמא מי שהי' בדרך רחוקה און אפילו "לכם" - אז דאס איז געווען ברצונו, פונדעסטוועגן קען מען מתקן זיין" באם רוצים באמת, ולא עוד אלא שאין בזה הגבלה ומדידה בזמן - ודלא כפסח ראשון שהוא שבעה ימים וכו' - שהרי ענין התשובה הוא בשעתא חדא וברגעא חדא, ולא הגבלה בענין - ודלא כפסח ראשון דחמץ לא ימצא ברשותו - שהרי תשובה שלימה הוא דזדונות ("לכם" הנ"ל) נעשו לו כזכיות; ע"י התשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו, ועד שיהי' לרצון לפני ה' ומרוצה וחביב לפניו ית' וכו'.

חבברכה לבשו"ט בכלל ובפרט

יח'תתטז
כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 327. וראה גם לעיל אגרת ח'תתיב.

יאאמחז"ל: יבמות (קיד, א) הובא גם בפרש"י עה"ת - היינו שזהו גם פשוטו של מקרא.

יבעולם קטן הוא האדם: תנחומא פקודי ג.

יגהוא הראש: כשמו. וראה שבת סא, א.

ידוהחכמה.. העשי': להעיר משער היוה"א פ"ט.

טווהקטן.. העשי': להעיר מקדושין (ע, א) דפרנס אסור בעשיית מלאכה בפני ג' וברמב"ם וכו' "כדי שלא יתבזה בפניהם".

טזוכאזהרת חז"ל: ראה הלכות ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג-ד.

יזגדול לימוד: ב"ק יז, א.

יחעיקר הגדלות: עיין הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג.

יטוכביאור כ"ק כו': "היום יום" יד אייר.

כודלא כפסח ראשון: דכל הז' ימים שייכים אליו (עיין פסחים צה, ב: הנאכל לששה.

כאשם צו, ריש ע"ב: וחימוצו.. כל שבעה).

כבבשעתא חדא: זח"א קכ"ט א. וראה קדושין (מט, ב). באגרת התשובה בתחלתה (צא, ריש ע"א) (דאפילו) מצות התשובה: מן התורה היא.. שיגמור בלבו כו'.

כגתשובה שלימה: ראה אגה"ת ספ"ח (משא"כ בח"א ספ"ז "תשובה נכונה"). יומא פו, ב.

כדתשובה.. כזכיות: משא"כ פסח ראשון. ראה ד"ה להבין ענן פ"ש (אוה"ת בהעלתך) דפ"ר ופ"ש הם - אתכפיא ואתהפכא.

כהכזכיות: עליהם הוא יחי' אף על העבירות (רש"י יומא שם).

כואינו זז משם עד כו': שיש קונה עולמו בשעה אחת וגם קורין אותו רבי (ע"ז יז, א).

כזולהעיר ממאמר אדה"ז דמיוהכ"פ תקס"ב [סה"מ תקס"ב ח"א ע' יג].

כחשיהי' לרצון כו': אגה"ת רפ"ב. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ז.