Igros Kodesh·Vol. 23·Letter 8812אגרות קודש·כרך כג·ח'תתיב

אח'תתיב

בב"ה, ז' אייר תשכ"ד

גברוקלין.

דכבוד המשתתפים בלימוד ספר תניא קדישא

האשר בבית

והכנסת שערי תפלה, בטאראנטא

זה' עליהם יחיו

חשלום וברכה!

טבנועם נודעתי ע"ד עריכת סיום חלק השלישי של ספר התניא, הוא אגרת התשובה, ביום ראשון פרשת אמור וגו' ואמרת, פסח שני.

יויהי רצון אשר כבכל ענין דגמרה של תורה, סיום איזה ענין בתורתנו, ובפרט כשנעשה ברבים, יתוסף עי"ז בלימוד התורה, כולל - גם בהחיות ואור שבלימוד זה, והוספה האמורה ע"י הלומדים, הרי הובטחנו בזה ובכגון זה, וכסיום וחותם אגרת התשובה הנ"ל, אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה,

יאולא עוד אלא שמוסיף ביאור בזה: וכמ"ש לעיל וכו' בחי' סוכ"ע, ז.א. אשר הקידוש מלמעלה הוא לא רק הרבה בכמות, אלא גם באיכות, ולא עוד אלא - שבאין ערוך, אין ערוך דסובב כל עלמין לגבי ממלא כל עלמין.

יבומההמשך תיכף לאחר זה: וככה ממש הוא בענין שכר וכו', מובן שככל האמור הוא גם בהנוגע לשכר מצוה האמורה, שכר בעולם הבא ובעולם הזה, שהרי תלמוד תורה הוא מהדברים שאם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.

יגוכנהוג מאז ומקדם לקשר עניני השבוע בפרשת השבוע: ידועה דרשת חז"ל עה"כ אמור ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים, וע"ד מציאות גדלות וקטנות בעולם בכלל, כן דוגמתם הוא גם בעולם קטן הוא האדם, שבכל אדם ישנו הגדלות שלו והקטנות שבו, הגדלות שבאדם הוא השכל שבמוח וההרגש שבלב, והקטנות שבאדם (ועד ל)ענין העשי' שבו, ונצטווה האדם, אשר הגדול שבו יזהיר את הקטן, וכאזהרת חז"ל שהלימוד צ"ל על מנת לעשות, ועוד יתרה בזה אשר גדול לימוד (עיקר הגדלות שבלימוד הוא מה) שמביא לידי מעשה.

ידובכל האמור ישנה גם הוראת פסח שני, וכביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל "פסח שני ענינו איז, עס איז ניטא קיין פארפאלען, מען קען אלע מאל פאריכטען, אפילו מי שהי' טמא, מי שהי' בדרך רחוקה און אפילו "לכם" - אז דאס איז געווען ברצונו, פונדעסטוועגן קען מען מתקן זיין" באם רוצים באמת, ולא עוד אלא שאין בזה הגבלה בזמן וכו' - ודלא כפסח ראשון שהוא שבעת ימים וכו' - שהרי ענין התשובה הוא בשעתא חדא וברגעא חדא, ואינו זז משם עד שמוחלין לו, ועד שיהי' לרצון לפני ה' ומרוצה וחביב לפניו ית' וכו'.

טובכבוד ובברכה

יזח'תתיב
חלקה נדפס בלקו"ש חל"ב ע' 227 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

יחידועה דרשת: ראה גם לקמן אגרת ח'תתטז.

יטבעולם קטן: תנחומא פקודי ג.

כאדם מקדש: יומא ספ"ו.

כאאין ערוך דסובב: ראה תניא פמ"ח ובכ"מ.

כבהוא מהדברים: פאה רפ"א.

כגדרשת חז"ל: יבמות קיד, א.

כדוכאזהרת חז"ל: ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג-ד.

כהגדול לימוד: ב"ק יז, א.

כועיקר הגדלות: עיין הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג.

כזוכביאור כ"ק כו': "היום יום" יד אייר.

כחודלא כפסח ראשון: דכל הז' ימים שייכים אליו (עיין פסחים צה, ב: הנאכל לששה.

כטשם צו, רע"ב: וחימוצו.. כל שבעה).

לבשעתא חדא: זח"א קכט, א. וראה קידושין (מט, ב) ובאגרת התשובה בתחלתה (צא, רע"א) (דאפילו) מצות התשובה: מן התורה היא.. שיגמור בלבו כו'.

לאשיהי' לרצון כו': אגה"ת רפ"ב. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ז.