Igros Kodesh·Vol. 23·Letter 8837אגרות קודש·כרך כג·ח'תתלז

אח'תתלז

בב"ה, מוצש"ק פרשת בהעלותך, ה'תשכ"ד

גברוקלין, נ.י.

דשלום וברכה!

המאשר הנני קבלת מכתבו.

וובעמדנו במוצש"ק פרשת בהעלותך את הנרות, י"ל ברמזי פרשה זו: ביאר רבנו הזקן אשר הנרות הללו - הן נשמות כל בני ישראל, נר ה' נשמת אדם, אתם קרוים אדם, ובכל אחד ואחד ההדלקה היא באופן של "בהעלותך" - היינו שסוף סוף השלהבת עולה מאלי'.

זוכיון שהדרישה מופנית לכל אחד ואחד, בודאי שבכחו הוא, שהרי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו.

חוהתכלית בזה - אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, שכל אחד ואחד איך שלא תהי' תחלת קיומו את התורה ואת המצות באחת הדרגות דשלא לשמה - מתוכה בא לשמה.

טואפילו זה הנקרא נדח, שהוא עוד למטה יותר מזה הנקרא רחוק כמובן, הרי הובטח כי לא ידח ממנו נדח, כפסק הדין בפנימיות התורה ועד לפסק דין גלוי בנגלה דתורה.

יויהי רצון שיעשה כל אחד ואחד ככל האמור בנוגע לכל עניניו, אשר יאירו אל מול פני המנורה ואפילו אלה שלעת עתה הם בבחי' נדח, ויעשה זה ברעותא דלבא, אופן עבודת אהרן, ובחי' אהרן שבכל אחד, שהרי אהרן הוא משבעה הרועים, ועד לאופן שעד ירכה עד פרחה מקשה היא,

יאשירכה - הכי תחתון שבו ופרחה - הכי עליון שבו, יהי' מקשה אחת זהב טהור.

יבבברכה לבשו"ט

יד* * *

טובברכה לבשו"ט וגם בענין האנציקלופדיא תל' גם לא להיותו טפל ח"ו, כ"א - להיותו אדרבא רבותא וגדלות יותר (כי במחכ"ת בכבדות הכי גדולה יו"ל) - ועפ"ז מתורץ " גם עלה" [והדרש דגם זה פי' גלות בבל - כנראה לא ס"ל לאדה"ז (תו"א ר"פ שמות) וראה רש"י שבת (פט, ב)] משא"כ את - אשר לעולם טפל הוא.

טזח'תתלז
כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ח ע' 285 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

יזאתם.. אדם: יבמות סא, א.

יחאין הקב"ה: ע"ז ג, א.

יטבברכה.. הוא: קטע זה למוהש"י זוין. אגרות נוספות אליו - לעיל ח'תשלא, ובהנסמן בהערות שם.

כוהדרש: הובא בתורה שלמה עה"פ ויגש מו, ד (סל"ד).

כאביאר רבנו הזקן: לקו"ת בהעלותך.

כבבהעלותך.. מאלי': פירש"י כאן. וראה שבת כא, א.

כגפני המנורה: פנימיות ורצון כללות נש"י הנקרא מנורה (ראה לקו"ת שם אות א', ו' (בסופו)).

כדבאחת הדרגות: ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג.

כהבא לשמה: ראה תניא ספמ"א: יחוד נפשו כו' חפץ כל אדם מישראל כו' (ולפני זה) לשם יחוד קוב"ה ושכינתי' כו' מעט מזעיר חפץ לבו בזה באמת.נדח.. רחוק: להעיר מב' עניני התשובה: על עבירות שבידו, להשיב נפשו מירידתה למקורה (לקו"ת דברים סו, ג. ובכ"מ).

כוכפסק דין: תניא ספל"ט. הל' ת"ת שם.

כזאופן עבודת אהרן: ראה לקו"ת ואתחנן ח, ב. זח"ג לט, א.

כחמשבעה הרועים: תו"א לב, ב. וראה ז"ח תקונים (קד, א).

כטירכה עד פרחה: ראה לקו"ת כאן.