Igros Kodesh·Vol. 23·Letter 8952אגרות קודש·כרך כג·ח'תתקנב

אח'תתקנב

בב"ה, ועש"ק פ' כי תשא ה'תשכ"ה ברוקלין, נ.י.

גשלום וברכה!

דמאשר הנני קבלת מכתבו.

הומענין פרשת שבוע זה:

ווידבר ה' אל משה - כי שאל משה: רבש"ע במה תרום קרן ישראל (ובפרט - שהי' אך זה עתה מעשה העגל). אמר לו הק'

זלאמר - לדורות (כולל אפילו ביום פקדי (אשר אז) ופקדתי עליהם חטאתם בעגל) -

חכי תשא - אתה דוקא - ראשם של ישראל (ורק משה - לא הייתה לו כל שייכות אפילו לענין העגל, שהרי הי' אז בהר עם ה'(

טתשא את ראש - תוכל "לשאת את ראשם בהגבהה", ע"י אשר -

יתשא את ראש, תמנה אותם לגלות חיבתם לפני המקום. - ולכפר על החטא המונע הרמת קרנם (ובפרט - חטא העגל) -

יאונתנו איש כופר נפשו - צדקה, כמש"נ וחטאך בצדקה פרוק.

יב* * *

יגוכיוון אשר כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה - הרי הוראה בפרשתנו, שע"י בחי' זו על כאו"א להרים קרנו, ע"י אשר יגלה חבתו לפני המקום, בהתבוננו אשר אהבת עולם אהבתנו ה' אלקינו כו' ובנו בחרת - הוא הגוף החומרי - וקרבתנו כו', שאזי ממילא כמים הפנים לפנים יתעורר גם הוא לדבקה בו ולהמשיך אוא"ס ב"ה למטה ולהעלות כל העולם כולו לה', שזהו ע"י התומ"צ ובפרט ע"י הצדקה, שהיא עיקר המצות מעשיות ועולה על כולנה - במילוי הציווי לעשות משכן ודירה לו ית' בתחתונים.

ידבברכת הצלחה בעבוה"ק,

טז* * *

יזלכתבו ע"ד קופסאות הכולל - לפלא השאלה לאחרי הזירוז ומכאו"א דרבותינו נשיאינו. ואשרי המשתדל בזה העושה והמעשה.

יחבפירש"י ר"פ וארא: וארא אל (מפני שהן) האבות (ולא מפני שאברהם מכניס אורחים וכו').

יטח'תתקנב
כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 395 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

כבי' לד"ה: אוה"ת בראשית (כרך ג) תעג, ב ואילך.

כאדרמ"צ ח"ב: ובאוה"ת תשא ע' א'תתנד.

כבלכתבו: קטע זה למו"ה יצחק דובאוו. אגרות נוספות אליו - לעיל ח'תשט, ובהנסמן בהערות שם.

כגקופסאות הכולל: חב"ד.

כדבפרש"י: ראה גם לקו"ש ח"ג ע' 860.

כהשאל משה: ב"ב י, ב.

כוזה עתה... העגל: תנחומא ר"פ תשא. רש"י תשא ל, טז.

כזלאמר - לדורות: כדמוכח ממרז"ל בב"ב.

כחביום... בעגל: סנהדרין קב, א.

כטאתה דוקא: ולא כבשאר המנינים, וכהערת חדא"ג בב"ב שם.

לראשם של ישראל: ראה בארוכה בי' לד"ה השמים כסאי ס"ג (נדפס בלקו"ת לג"פ).

לאלשאת... בהגבהה: רש"י ב"ב שם.

לבתמנה אותם: דאין מקרא (והענין) יוצא מידי פשוטו.

לגלגלות חיבתם: ראה רש"י ר"פ שמות. ובפרט כאשר המנין הוא באופן דתשא את - שאז לכולי עלמא חשוב ולא בטל (ביצה ג, ב). - ועפ"ז מתורצת התמי' בסוגית ב"ב דההרמה היא ע"י צדקה - שא"כ למה מנה אותם. ותגדל התמי' ביותר - דאיך זה יסייע ענין המנין להרמת קרנם והרי אדרבה - אסור למנות את בנ"י (שו"ע רבנו הזקן או"ח סקנ"ו סט"ו - במ"מ שם עה"ג "רמ"א" ואולי צ"ל "שמ"א" או "ש"א" - שמואל א'). ועכצ"ל דיש במניית בנ"י ענין נעלה, וכנ"ל.

לדחטא המונע: שלכן תמה משה במה תרום כו'. וראה ג"כ שמו"ר ר"פ תשא: כי תשא חייבין לי ישראל. ופי' הצ"צ (דרמ"צ ח"ב רסט, א) ע"פ הירוש' שקלים (ב, ג) חוב עבור העוונות ע"ד עוונותי עברו ראשי.

להונתנו... נפשו: ראה פי' הרגמ"ה בב"ב שם.

לוכמש"נ וחטאך: ראה צ"צ שם.

לזכל... משרע"ה: תניא רפמ"ב. וראה תקו"ז תס"ט (קיד, א): אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא... עד שתין ריבוא.

לחאהבת... לפנים: תניא ספמ"ט.

לטיתעורר... בו: תניא הקדמה לשער היחוה"א. ושם: אהבה זו רצה מרע"ה ליטע בלב כל ישראל כו' עיי"ש.

מולהמשיך... לה': תניא ספמ"ט.

מאהצדקה... כולנה: תניא פל"ז (מח, ב - מט, א).