Igros Kodesh·Vol. 23·Letter 8958אגרות קודש·כרך כג·ח'תתקנח

אח'תתקנח

בב"ה, י"א אד"ש, ה'תשכ"ה

גברוקלין.

דשלום וברכה!

ה...ובעמדנו ימים אחדים לפני ימי הפורים הבע"ל ובפרט ע"פ דברי חכמם במשנתם: מגילה נקראת (גם לשון הווה) בי"א כו' בט"ו.

ויה"ר שיקרא וימשיך כל אחד ואחת, בתוככי כלל ישראל, המגלה ועניני', כל עניני פורים, וכדיוק השם פורים, לשון רבים, אף כי נקרא "פורים ע"ש הפור" וביאר כ"ק אדמו"ר הצ"צ שזהו ב' בחי' פור - פור דהמן (דלעו"ז) ופור הוא הגורל דקדושה, נעים גורלנו שלמעלה מטעם ודעת, ע"ד טוב מאד זה יצה"ר כשנהפך לטוב.

זובדרך אפשר אולי מקום להוסיף דיוק בזה, שנקרא שם דוקא בלשון המן, פורים ולא גורלות,

חע"פ המבואר בדא"ח בכ"מ שעבודת נפה"א בנפש הבהמית ובגוף פועלת הוספת כח גם בעבודת נפה"א, וע"ד מעלת לאתבא צדיקיא בתיובתא.

טהיינו שעיקר העילוי דלעתיד לבוא הוא שהצדיק יהי' במעלת בע"ת (ולא זה שהבע"ת יהי' במעלת צדיק),

יומוכרח זה גם ע"פ הידוע שהנשמה קודם ירידתה היתה במעלת צדיק, אשר עם המלך במלאכתו ישבו שם וכדחז"ל על הכתוב שנמלך בנשמותיהן של צדיקים, והירידה היא צורך עלי' (גם בעודן בעוה"ז מלובשות בגוף הגשמי) - בכדי לאהפכא חשוכא לנהורא - העילוי דתשובה...

יאח'תתקנח
כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 373.

יבבד"ה... 16: אוה"ת פנחס ע' א'סג.

יגי"א: ענינו בקדושה ראה לקו"ת מסעי (צח, ג).

ידימים אחדים: בזמן שהן עוברין בשמחה נקראין אחדים (לק"ט שמות ב, כג). ולהעיר מלקו"ת שה"ש (ה, ד): יום אחד... יום וגילוי בחי' אחד.

טוחכמים במשנתם: ריש מס' מגלה. וראה לקו"ת בחוקותי (מח, ד).

טזלשון הווה: ראה טושו"ע או"ח סו"ס תרפ"ח. לקו"ת שמע"צ (פו, א).

יזבי"א כו' בט"ו: י"א כמנין אותיות ו"ה שבשם, ט"ו כמנין י"ה שבשם שהפריד ביניהם עמלק (של"ה פ' תצוה - שכט, א). שמבני בניו הי' המן (תרגום שני למג"א. מס' סופרים פי"ג). וראה סד"ה מגלה נקראת תרכ"ט. לקו"ת ברכה (צז, ב).

יחיקרא וימשיך: ראה תניא ספל"ז. לקו"ת ויקרא (ה, ב).

יטיקרא וימשיך... ואחת: דאף הן היו באותו הנס (מגילה ד, א). ולהעיר שאסתר דוקא בקשה (ופעלה): 1) כתבוני 2) לדורות (מגילה ז, א. משא"כ בקבלת ימי הפורים דכתבו מרדכי ואסתר כבירושלמי שם. ועיין בבלי שם: שלחה אסתר קבעוני לדורות ובפירש"י.

כואכ"מ). ולהעיר מלקו"ת ס"פ ברכה.

כאוביאר... הצ"צ: בד"ה אך בגורל (בביכל במדבר 16)15 - נכלל (ובתוס' ביאור) בד"ה אך בגורל תרכ"ו. וראה לקו"ת ויקרא (ב, ד): משכני גו' נרוצה גו'.

כבנעים גורלנו: ראה אגה"ק ס"ז (וגו' הראשון אשר שם - מכוון לסיום הכתוב: אתה תומיך גורלי). לקו"ת בשלח (א, ב): נועם הוא כו'.

כגוכדחז"ל על הכתוב: רות רבה רפ"ב. וראה לקו"ת ר"פ תצא.

כדוהירידה... לנהורא: עיין לקו"ת במדבר ב, א ואילך. ושם רד"ה מה טובו: יש ע"ז כמה תירוצים אך התירוץ האמתי הוא כו'.