Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh· Vol. 23· Letter 8974אגרות קודש· כרך כג· ח'תתקעד
אח'תתקעד
בב"ה, ה' אייר תשכ"ה
גברוקלין.
דשלום וברכה!
הבמענה למכתביו, בם שואל בקשר לענין השידוך שהיתה סברא בנוגע לנגיעה בזקן, וכו'.
ומובן ופשוט אשר ענין שידוך צ"ל מיוסד על רצון טוב והחלטה תקיפה לעזור זל"ז, בכל הענינים, ועאכו"כ בעניני יהדות תורה ומצותי' שהם היסוד לאושר איש ואשה הישראלים, בזה ובבא.
זמובן ג"כ שבעניני טוב וקדושה ישנם דרגות זו למעלה [מ]זו וכלשון חז"ל, מצוה והידור מצוה ומהדרין מן המהדרין, שאפילו לאלו שדרגתם מאיזה סיבה שתהי' רק בגדר מצוה, גם הם יודעים אשר הידור מצוה ענינו כפשוטו, הוספת הידור ויופי בזה, אף שמאיזה סיבה שתהי' אין מקיימים הידור זה.
חמובן ופשוט שהצנור וכלי לקבלת ברכת השם בהמצטרך לבני ישראל היא הנהגה בחיי היום יומים ע"פ התורה ועניני', שמזה מובן כשצריכים וזקוקים לברכה מיוחדה, צ"ל התחזקות והידור בהנהגה זו.
טמכל הנ"ל מובן, שאפילו לדעת אלו הסוברים, שאי נגיעה בזקן הידור מצוה זה, ח"ו לעשות האמור כשזקוקים לברכה מיוחדה מנותן התורה ומצוה המצוה, ועאכו"כ כשמניחים היסוד לבנין עדי עד, נשואין.
יפשוט בהחלט שלדעת הפוסקים שאי נגיעה בזקן, ציווי תורתנו הוא ונהגו ע"פ פוסקים אלו משך כמה שנים, הרי ח"ו וח"ו לשנות ההנהגה אפילו בזמן רגיל, ועאכו"כ בזמן כהנ"ל.
יאכאמור לעיל, אפילו כשצד אחד חונך על דעת האומרים שאין זה אלא הידור מצוה, הרי מחובתו ראשונה לחזק את הצד השני בהנהגתו הטובה בעניני יהדות אפילו בהידור, ועאכו"כ באם הצד השני נהג בזה כמה שנים ועאכו"כ באם לדעת הצד השני ה"ז ציווי ומצוה ולא רק הידור.
יבומובן שכל האמור בנוגע לנגיעה בזקן, יש דוגמתו בכו"כ מצות התורה ועד לענינים בהנהגה יום יומית, ולכן קודם שנכנסים לגמר השידוך, צריכים לברר בהחלט גמור, העמדה בנקודה האמורה, באם יכולים לוותר על דעת עצמו, באם לצד השני יש בזה ענין הידור מצוה, ובפרט שבאופן חיים צ"ל הוויתור לא מצד שכיון שאין ברירה הרי מוכרחים לעשות הדבר, ועושים זה מצד רגש של התמרמרות והתנגדות וכו' וכו' כי אם שמוותרים מתוך רצון וחפץ טוב ושמחה וטוב לבב דוקא, וכנ"ל הדבר אמור לא רק בנדון דנגיעה בזקן כ"א בנוגע לשאר מצות התורה וההידור בהם, שבעיות כהאמורה עלולות להתהוות לעתים קרובות, והפתרון מוכרח שיהי' מתוך קירוב הדעת מתוך שמחה וטוב לבב שעיקר הוא בכל האמור.
יגמכל הכתוב מובנת דעתי בנוגע לשאלתם, שעליהם להעריך עצמם בשימת לב מיוחדה, האם מוכנים לוויתור כהאמור, שכיוונו ככתבו הוא תמיד לצד אחד ושימת לב יותר ולדייק בקיום המצות יותר ולהידור יותר, ובהתאם לתוצאות הערכה האמורה יחליטו את אשר לפניהם.
ידעוד להעיר אף שגם זה מובן הוא, אף שהכתוב לעיל בא בקשר לשאלתו בעינן השידוך לאמיתתו של דבר בכל עת ובכל מקום בתקפו עומד, כיון שהתורה נצחית היא ומצותי' נצחיות הן וכל אחד ואחת ובני ישראל נצטוו שמעלין בקדש ולא מורידין ובנוסח רז"ל נצטוינו להעלות בקדש.
טוויהי רצון מהשי"ת המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית שינחם בכל האמור בטוב לפניהם, טוב האמיתי.
טזבברכה לבשו"ט בכל האמור.
יזבשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
יחמזכיר
יטח'תתקעד
נדפסה בלקו"ש חי"ז ע' 499 והושלמה עפ"י העתק המזכירות.
נדפסה בלקו"ש חי"ז ע' 499 והושלמה עפ"י העתק המזכירות.
כלנגיעה בזקן: ראה גם לעיל חכ"ב אגרת ח'רצז, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ט'א.
כאוכלשון חז"ל: ראה שבת כא, ב.
כבובנוסח רז"ל: ברכות כח, א. וש"נ.