Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אח'תתקעה
בב"ה, ועש"ק פרשת קדושים תהיו, ה'תשכ"ה
גברוקלין, נ.י.
דשלום וברכה!
המאשר הנני קבלת מכתבו...
וומענין פרשת שבוע זה: הציווי הראשון בה, תיכף בהתחלת וראש הסדרה, ציווי שהוא גם כולל כל עניני התורה ומצותי': קדושים תהיו.
זבהקדמה - שהציווי מופנה - אל כל עדת בני ישראל, ובהסברת טעם הציווי - כיקדוש אני הוי' אלקיכם.
חוהנה ידועה השאלה מהו תוכן הציווי קדושים תהיו והחידוש בו, כי הרי זהו ענין התורה בכללותה ומצותי' וענין כל אחד ואחד מציוויי התורה. והביאור בזה, אשר הציווי הוא בדבר כללי, שנהי' פרושים מן המותרות, אע"פ שלא הוזהרנו מהם בתורה ולא נאסרו עלינו, יזהיר שנהי' נקיים טהורים ופרושים מהם.
טולכאורה יאמר האדם ובפרט בעשותו חשבון צדק בנפשו ויעריך מצבו אליבי' דנפשי' - דייך מה שאסרה תורה, והלואי שיקיים כל ציווי התורה המפורשים, אלו שהן מדאורייתא, מדרבנן ועד לדקדוק קל של דברי סופרים וחומרות האחרונים. ורק מי שכבר הגיע לדרגא זו - עליו להתעסק בעבודה הנעלית הזו - פרושים הן המותרות.
יולכן מקדים הכתוב ומגדיש, שהדבור הוא - אל כל עדת בני ישראל, אין יוצא מן הכלל. וטעם הציווי הוא - כי קדוש אני ה' אלקיכם, שעפי"ז מובן ופשוט כי לכל אחד מופנה הציווי, כיון שכל אחד ואחת נאמר אנכי ה' אלקיך, טעמו של הציווי וסיבתו.
יאועדיין הקושיא במקומה עומדת - איך יעלה לעבודת קדש עצמך במותר לך והרי כשל כחו בעונו באסור לו (עכ"פ עון עקיביו - שאדם דש בעקביו). והתירוץ בכתוב זה עצמו, ע"פ עוד פירוש בו - לפיו תובן האפשריות ויכולת המלאה למלאות הציווי - כי הדיבור הי' אל כל עדת בני ישראל כולם ביחד אשר אז קומה אחת ושלימה הם, ובפרט שפרשה זו נאמרה בהקהל, ז.א. שגם במעשה בפועל נקהלו כולם יחד, וגדול כח הרבים וגדול זכות הרבים ובפרט של כל עדת בנ"י. ותוספת נתינת כח ע"י הודעת הטעם - כי קדוש אני ה"א, לומר אם מקדישים אתם עצמכם מעלה אני עליכם כאילו קדשתם אותי,
יבשמובנת ההתעוררות וההתלהבות בהתבונן האדם אשר במילוי ציווי זה מעלין עליו כאילו קדש את ה' אלקיו, התעוררות כחות הפנימים שלו כחות עצומים להתגבר על כל מונע ומעכב ולקיים הציווי קדושים תהיו, במילואו ובשלימות.
יגוע"י קיום קדושים תהיו - באים על השכר (כפי' עוד בכתוב זה) - כי (עי"ז) קדוש אני ה' (יהי') אלקיכם, נזכה לדבקה בו בהיותנו קדושים.
יד***
טוויהי רצון אשר יקיים כל אחד ואחת את כל האמור למעלה
טזוכעוד פי' בכתוב זה - מיוסד על הידוע אשר לשון ציווי הוא גם לשון עתיד והבטחה -
יזתקויים ההבטחה במילואה - שתהיו קדושים, קדושה נעלית כל כך עד ש"יכול לומר" שהיא "כמוני" - כקדושתי אני ה"א - (אלא שבא הכתוב וממעט זה)
יחועוד זאת: אלקיכם - כוחכם וחיות שלכם יומשכו מן קדושתי, קדוש אני.
יטבברכה
כמ. שניאורסאהן
כא***
כבמזכיר שהתמונה נעשית בחוה"מ. וכדאי לברר (בנוגע לעת"ל) - היש לעשות פוטו בחוה"מ, ובפרט עתה שע"פ רוב מכוונים כו'.
כגח'תתקעה
כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 322 והושלמה עפ"י צילום האגרת.
כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 322 והושלמה עפ"י צילום האגרת.
כדשפרשה זו: פרש"י (מתו"כ) עה"פ - יט, א.
כהמזכיר: קטע זה נדפס בלקו"ש חי"ז ע' 504.
כושע"פ רוב מכוונים: כלומר שמכוונים לעשות הפוטו במועד - והר"ז "מכוון מלאכתו במועד". וראה גם התוועדויות תשד"מ ח"א ע' 485 ואילך.
כזענין התורה בכללותה: ומקרא כתיב ואתם תהיו... וגוי קדוש וכתיב אלה הדברים (זח"ג ר"פ זו - פא, א).
כחומצותי': קדושים תהיו... הי' קדוש בעשותך כל מה שצויתיך (סהמ"צ להרמב"ם שרש ד) .
כטוענין כל אחד: כמרז"ל: כשהק' מחדש מצוה על ישראל הוא מוסיף להם קדושה (מכילתא לשמות כב, ל).
לוהביאור בזה: רמב"ן קדושים יט, ב. וצ"ע שלא מנאו במנין מ"ע (וגם לא והתקדשתם).
לאאבל מדשתק הרמב"ן להרמב"ם (בהשגותיו לשרש ד' שבסהמ"צ) בנוגע לקדושים תהיו משמע דלהלכה ס"ל כהרמב"ם שהוא ציווי לקיים כל התורה, ולא כבפי' כאן - פרושים מן המותרות (וכן בנוגע ל[ו]התקדשתם - אף שמתרץ שם דעת בה"ג - לי' לא ס"ל). ובס' חרדים (סוף חלק מ"ע מה"ת) שממנין תרי"ג - לגאון ור"ש ן' גבירול - קדושים תהיו...
לבשיפרוש מן המותרות. ולהעיר מהשינוים בנדו"ז בתניא ספכ"ז וספ"ל.
לגדייך... תורה: ירוש' נדרים רפ"ט. וראה ח"פ להרמב"ם פ"ד. לקו"ת מטות (פד, ב).
לדוסיבתו: בתו"כ כאן: קדושים תהיו כי קדוש אני ה"א - פמליא למלך ומה עלי' להיות - מחקה למלך.
להכשל כחו: לקו"ת דברים (סב, ד). ומרז"ל גטין (ע, א) מוסיף שגם בכח הגוף כושל.
לועון עקיביו: ראה תהלים מט, ו ובתנחומא ומפרשי התורה ר"פ עקב. אוה"ת שם.
לזעוד פירוש: כי דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע (רש"י וישלח לג, כ) ולפעמים רבות לא פליגי.
לחכולם ביחד: ראה תניא פל"ב.
לטשגם במעשה בפועל: ראה לקו"ת ר"פ נצבים.
מלומר... אותי: תורת כהנים עה"פ.
מאקדשתם אותי... שתהיו קדושים, קדושה נעלית... כוחכם וחיות שלכם יומשכו מןקדושתי: עיין תניא ספכ"ז שמוסיף בפעולת קדש עצמך במותר לך על אתכפיא דאיסור "אסתלק קדושתו (דקוב"ה) הרבה ומקדושה זו נמשכת קדושה עליונה על האדם למטה לסייעו סיוע רב ועצום לעבודתו ית'".
מבכפי' עוד: רמב"ן כאן.
מגלשון ציווי... והבטחה: ראה אוה"ת להצ"צ עה"פ (ע' קט).
מדש"יכול לומר": ויקרא רבה ספכ"ד. וראה אוה"ת להצ"צ ר"פ קדושים.
מהאלקיכם כוחכם: טושו"ע או"ח ס"ה.
מומן קדושתי: שע"י העבודה דקדש עצמך במותר לך גם בחי' זו יאיר בגילוי בנש"י לעת"ל (סד"ה ואתם תהיו, תר"ס. אוה"ת יתרו ע' תתיא). ובזה יובן פי' התנחומא (קדושים סו"ס ה): הק' הנקרא קדוש כו' וקרא לישראל קדושים כו' אמר הק' בעוה"ז קדושים נקראתם לעתיד והי' הנשאר... קדוש יאמר לו. וראה ב"ב עה, ב (ובפרש"י שם). לקו"ת נצבים נא, ג.