Igros Kodesh·Vol. 23·Letter 9020אגרות קודש·כרך כג·ט'כ

אט'כ

בב"ה,ה' אור ליום ו' אלול, ה'תשכ"ה

גברוקלין, נ.י.

דמענין ימים אלו ימי רצון, התגלות והמשכת רחמים רבים, י"ג מדות הרחמים,

הובלשון כ"ק רבנו הזקן: ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מר"ח אלול ואילך, (ולפני זה) כנגד י"ב שבטים ושבט לוי הכולל כולם,

ושמזה מובן שהמשכה האמורה באה לבני ישראל כמו שהם חלוקים לשבטים ולא כמו שנכללים עדיין בשלשת אבות, ז.א. בעבודתו הפרטית של כאו"א ועניניו הפרטים,

זומבואר במ"א ומובן, אשר ההתעוררות לרחם על הרחוק יותר ולרחם גם בנוגע לפרטים - צריכה לבוא ממקור נעלה יותר - י"ג מדות הרחמים שאינן חוזרות ריקם.

חובדרך אפשר יש להוסיף בזה, מיוסד על דברי אדה"ז "שבט לוי הכולל

טכולם" - שנקרא כן ע"ד ילווה אישי אלי -

ישבעבודה הוא, אשר ע"י ש"כולל כולם", שעי"ז יהי' בכל אחד ואחד ילוה אישי (אין איש אלה הקב"ה) אלי (המשכת וגילוי י"ג מדות הרחמים: ה' ה' א-ל גו') יפעול זה - אני לדודי (אתעדל"ת), שכאו"א יהי' במדריגת בני לוי - שינדבו רוחו לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו

יאוכפס"ד המורה הגדול הוא הרמב"ם בידו החזקה, לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש אשר נדבה רוחו אותו

יב- וידוע מאמר כ"ק הבעש"ט דבמקום ששם רצונו שם הוא כולו -

יגוהבינו מדעו להבדל לעמוד כו' ה"ז נתקדש קדש קדשים וכו',

ידוע"י אני לדודי - נעשה ודודי לי (אתעדל"ע), כדברי הרמב"ם שם ש"יהי' ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים".

טוויום סגולה הוא יום ח"י אלול לכל הנ"ל, שהרי - כס=דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר - הוא הנותן חיות בהעבודה דאני לדודי ודודי לי.

טזבברכת כתיבה וחתימה טובה

יחט'כ
כללי פרטי. (נשלחה בתאריכים ה-ח"י אלול) נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 310 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

יטעלות משה... בר"ח אלול: ראה גם לקו"ש חכ"ד ע' 441 בהערה.

כומבואר במ"א: ראה סה"מ תרנ"ה ע' קז ואילך. ובכ"מ.

כאבידו החזקה: ראה גם לעיל אגרת ח'תתמו, ובהנסמן בהערות שם.

כבכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר: ראה גם לקו"ש חכ"ט ע' 161 ואילך. וש"נ.

כגימים אלו... התגלות... י"ג מדות: להעיר שאמירת יגמדה"ר בפעם הראשונה - הייתה ביום עלות משה ההרה (תשא לד, ד-ז) בר"ח אלול (פדר"א פמ"ו. הובא להלכה בטור או"ח רסתקפ"א). וצע"ק דמפורש בכתוב (שם) דעלה להר למחרת אמירת פסל לך. וי"ל דגם למ"ד דבר"ח אלול נאמר פסל לך - הרי שני ימי ר"ח אלול. וראה סה"ד, וש"נ.ימי רצון: ראה פרש"י עה"ת עקב ט, יח.

כדימי רצון כו' י"ג מדות הרחמים: שאינן מתגלין אלא בהיות למעלה עת רצון דוקא (סידור, שער האלול).

כהובלשון כ"ק רבנו: לקו"ת ר"פ עקב (יד, א).

כוולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מר"ח: בכמה ביכלאך: ולכן יש נוהגים לומר סליחות מר"ח.

כזאומרים סליחות: גילה הקב"ה... בפסוק ויעבור ה' גו' (סדר אלי' זוטא ספכ"ג). וראה מ"ח מס' אלול פ"א מ"ג.

כחחלוקים לשבטים: ראה תו"א כד, א.

כטבעבודתו הפרטית: ראה תו"א נה, א.

לשאינן חוזרות: ר"ה יז, ב. ובזח"ג (קמז, א): י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכולא.

לאועיין תשובת ר' האי גאון (בס' הפרדס להרמ"ק שי"א בתחלתו).

לבבכל אחד כו': ראה תרגום יונתן ויצא (כט, לד). ב"ר פע"א, ד.

לגאין איש: סוטה מב, ב.

לדאני לדודי... ודודי לי: ר"ת אלול (אבודרהם תפלת ר"ה. פע"ח ש' ר"ה פ"א).

להבידו החזקה: סוף הל' שמיטה ויובל.

לומאמר כ"ק הבעש"ט: ס' המאמרים - קונטרסים ע' 818. לקו"ד ע' 226.

לזוהבינו מדעו: בהמשך מים רבים תרל"ו פקי"ג מפרש במאמר הבעש"ט: מח' ורצונם.

לחואכ"מ.

לטכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר: שיחת ח"י אלול, ה'תש"ה (לקו"ד ח"ג ע' 946).