Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh· Vol. 24· Letter 9080אגרות קודש· כרך כד· ט'פ
אט'פ
בב"ה, כ"ה טבת ה'תשכ"ו
גברוקלין, נ.י.
דשלום וברכה!
המכתבו נתקבל באיחור גדול ביותר, וגם מצדי נתעכב המענה מרוב הטרדות, ואת כ' הסליחה.
ובמכתבו כותב שחב"ד יקיים סמנריון למורים בין בני הישיבה, וכותב הטעמים בזה וגודל ההכרח שבדבר.
זואף על פי שברוב הטעמים שלו מסכים אני אתו, אבל לאחרי בקשת סליחתו הרי ג"כ מכמה טעמים שחושבני שבחלקם יתקבלו על דעתו מוכרחני לומר שלא זה מעניני חב"ד, אף שבנוגע עצם הענין לית מאן דפליג שהוא הכרחי ביותר.
חכי הנה אילו הי' עודף בכוח אדם בכלל, ובחב"ד בפרט, וכל הענינים שהם בגדר שאי אפשר לעשותם על ידי אחרים אלא על ידי חב"ד כבר היו נגמרים ונעשים, או אז אולי יש מקום לדון בענין האמור. אבל לדאבוננו יש מחסור גדול ביותר בכוח אדם בכל התנועות החרדיות, כולל תנועת חב"ד. משום כך דין קדימה לאותם הענינים המחייבים את אנשי חב"ד לראש ולראשונה, אשר מבלי הבט על מסירותם לתפקידם ועבודתם עדיין המלאכה מרובה ויש להוסיף ולהרחיב. מאידך, פעולה אחרת שהכל מודים בהכרחיותה וכמה מסוגלים להביאה לפועל, חושבני שאין לחב"ד הצדק, על פי יושר ובעיקר על פי התורה, להתעסק בה. והרי לפנינו סוגיא מפורשת (מועד-קטן ט, סוף ע"א וריש ע"ב) ומסקנת הגמרא שבנוגע למצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים לימוד התורה הוא בגדר של "כל חפצים לא ישוו בה" ואין הגמרא עושה חילוק בין מצוה אחת לכמה מצוות או בסוג המצוות, מה שאין כן בנוגע למצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, שאז אפילו מצוה קלה יש לה דין קדימה ומוכרח לעשותה. ובודאי לדכוותי' האריכות אך למותר.
טוזהו היסוד לעמדתי בנידון דידן, שאף על פי שענין ההוראה והחינוך תמיד הוא מהחיוניים ועל אחת כמה וכמה בדורנו ובארצנו הקדושה וכו', אבל אי אפשר לדחות מצוה שאינה יכולה להיעשות על ידי אחרים ואפילו מצוה קטנה.
יבכבוד ובברכה.
יאעל יסוד פגישתנו והתכתבותנו ארשה לי להביע תקותי שציין את יום הסגולה י"ט כסלו, שבודאי ידועה לו פרשת היום, המאסר והגאולה.
יבט'פ
כל חפצים לא ישוו בה: משלי ח, יא.
כל חפצים לא ישוו בה: משלי ח, יא.