Igros Kodesh·Vol. 24·Letter 9110אגרות קודש·כרך כד·ט'קי

אט'קי

בב"ה, טז אדר, ה'תשכ"ו

גברוקלין, נ.י.

ד- שנת השבע, שנת השמיטה -

ההאברך מלאכתו מלאכת שמים...שי'

ושלום וברכה!

זמאשר הנני קבלת מכתבו.

חובעמדנו למחרת ימי הפורים , ימי אורה ושמחה וששון ויקר, הפ"נ יקרא על הציון הק'.

טבברכה.

ילכתבו שכמה מושגים בתורת החסידות חדשים הם בשבילו - כאו"א עובר "שלב" זה. וסו"ס זה מדרבן את ההתענינות, וכל' חז"ל (ודרישתם) יהיו בעיניך כחדשים. ופשיטא אשר זר ואסור לומר אשר זר הענין לו - והרי בכל יום מברך נתן לנו את תורתו - ותורה אחת תמימה היא.

יאשנת השמיטה: מטענות המן דדתיהם שונות - ששומרים שביעית (תרגום שני. אגדת אסתר).

יבלמחרת ימי הפורים: להעיר ממגילה (ב, א) דלשיתסר ושיבסר שייכות מיוחדת לימי הפורים דקאי בולא יעבור (דיש לומר דלאחרי זה גם לא יעבור ליכא, כי איסורו דומה לאיסור בל תוסיף דישנו רק בזמנו. אלא דצ"ע במרדכי ריש מג[י]לה ובבגדי ישע שם).

יגולפי הירוש' (שם) כל החודש קאי בולא יעבור (וי"ל - דלא אח"ז. ועפ"ז יובן בפשיטות ל' הירוש': כל החודש כשר לקריאת המגילה מה טעמא והחודש אשר נהפך כו' א"ר חלבו ולבד עד ט"ו כו' ולא יעבור - דאינו חוזר מכל החודש כשר כו' (שהרי מקראי מייתי לה) אלא דארי' הוא דרביע עלי', איסור דולא יעבור. ואכ"מ). ונוסף בשיתסר - דכשחל ט"ו בש"ק מוקפין עושין הסעודה בט"ז (שו"ע סתרפ"ח ס"ו).

טוט'קי
נדפסה ב"היכל מנחם" ח"א ע' קיב, והושלמה עפ"י כתי"ק, על גליון מכתב השואל, בו כותב: קבעתי לאחרונה שיעורים.. מתוך הלמודים נתברר לי כי הרבה מושגים וענינים ב"חסידות" הם בבחינת "חדשים" בעבורי, ולא פעם מתלוה לי צער אחר השיעורים על זרות הענין לי.

טזדדדתיהם שונות: אסתר ג, ח.

יזבולא יעבור: שם א, כז.

יחוהחודש אשר נהפך כו': שם ט, כב.

יטדארי' הוא דרביע עלי': עירובין עח, ב. וראה אנציק' תלמודית בערכו. וש"נ.

כאורה ושמחה וששון ויקר: אסתר ח, טז.

כאשנת השמיטה: מטענות המן דדתיהם שונות - ששומרים שביעית (תרגום שני. אגדת אסתר).

כבבת"ת דרבים: להעיר ממג"א להלכות מגילה סתרפ"ז סק"ג.

כגאורה זו תורה שבע"פ: פי' רבנו הזקן. וכ"ה גירסתנו בס' הבהיר סקמ"ט.

כדוכהגהת אשרי: וכ"פ בשו"ע יו"ד סרמ"ו סכ"ו.

כווכל' חז"ל: פס"ז, וראה ספרי ופרש"י, ואתחנן ו, ו.