Igros Kodesh·Vol. 24·Letter 9125אגרות קודש·כרך כד·ט'קכה

אט'קכה

ב[נוסח המברק לקראת י"ג ניסן, ה'תשכ"ו]

גברכת התוועדות חסידותית דהילולת הצמח צדק דשנת המאה וחג הפסח כשר ושמח.

ה[מכתבהמזכירות - בקשר לשנת המאה]

והנהלת "קרן המאה"

זמטרת הקרן: להו"ל ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"

חוכתביו, להפיץ לימוד תורתו בנגלה ובחסידות.

ט- נוסד בשנת המאה להסתלקות הילולא שלו -

י(ה'תרכ"ו - ה'תשכ"ו)

יאב"ה, ח' ניסן, ה'תשכ"ו

יב-שנת המאה להסתלקות הילולא שלו

יגכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" -

ידברוקלין, נ.י.

טוכבוד ארגוני ומוסדות חב"ד די בכל אתר ואתר

טזה' עליהם יחיו

יזשלום וברכה!

יחעל פי הצעת כ"ק אדמו"ר שליט"א - ובהמשך המגבית ל"קרן המאה" כפי המבואר בשיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול ה'תשכ"ה -

יטכדי לתת האפשרות לכל אחד מארגוני ומוסדות חב"ד, הנהלתו, חבריו תומכיו וכו'.

כלזכות בזכות מיוחדת בעצם יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" י"ג ניסן דשנת ה'תשכ"ו, שהיא שנת המאה להסתלקות הילולא שלו.

כאהננו לתת לכם יפוי כח לקחת כשלוחינו שטרי-כסף יחידות (דולר אחד, לירה אחת וכיו"ב) מטבע דמדינתכם וליחדם למטרה דלקמן.

כבכל אחד ואחת מהשייכים למוסדכם (תומכיו, הנהלתו וכו') יכולים במשך המעל"עדיום ההילולא לקנות אצלכם (בתור שלוחנו) שטר אחד (ולא יותר) מהשטרות הנ"ל, במחיר לא פחות מ"כפול" (היינו פי שניים מהיחידה של השטר) כהכנסה לקרן המאה.

כגועי"ז - השתתפות בפעולותיו. וכל המרבה במחיר (והשתתפות זו) - הרי זה משובח, כמובן ופשוט.

כדאבל אין כל ענין (ואדרבא - היפך הכוונה הוא) שאיש אחד יקנה יותר משטר אחד.

כהתל' המוסדות תומכי תמימים, תורת אמת, אחי תמימים, אהלי יוסף יצחק, בית רבקה, בית חנה, אהלי תורה ות' מוסדות תורה בכלל - שירצו לקנות שטרות כדלעיל - ישלמו לא יותר מכפול. [והרוצים להוסיף ע"ז - תהי' ההוספה בלימוד תורת בעל ההילולא].

כוכל הקונים והקונות של השטרות הנ"ל - הוא בתנאי שכל השייכים ללימוד תורה ילמדו במשך המעל"ע דיום ההילולא מתורת בעל ההילולא - עכ"פ ענין אחד בנגלה וענין אחד בחסידות. [הנשים - בענינים המתאימים ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן בהל' ת"ת פ"א סי"ד בסיומו].

כזמי שקנה וגם קנו לזכותו ולכן נמצא בידו יותר משטר אחד - בודאי יחזיר היתר (ויקבל השווי), כי כנ"ל - אין ביתור זה כל מעלה. ואדרבה - באם לא יחזיר אין בידו אף שטר אחד ודאי מקרן המאה. וק"ל.

כחהרוצים בזה - יודיעו שמם (בצירוף שם האם) ויזכירום על ציון כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) (ממלא מקום בעל ההילולא).

כטכל ענין שליחות האמורה הוא אך ורק עד תום המעל"ע של י"ג ניסןה'תשכ"ו.

ל* * *

לאהנהלת המוסד וכו' - יכניסו כל הכסף (לאחרי ניכוי ההוצאות) ורשימות השמות - להנהלת קרן המאה (בארצה"ב וקנדה - ישלחו הנ"ל להנהלת קרן המאה המרכזית) או לבא כחנו בענין זה (כפי הרשום בשולי הגליון) במשך המעל"ע דיוםההילולא ועכ"פ - קודם חג הפסח.

לבארז"ל: אין משנין מצדקה לצדקה ובנ"י לא יעשו עולה אפילו כגון זו. ובכמה ענינים שללו גם ההלואה לזמן מקופת הצדקה. וגם בנדו"ד כן הוא. וביתר תוקף כי כיון שכל הדבר נעשה בתור שליחות מהנהלת "קרן המאה". הרי באם ישנו בזה (ע"י הלואה וכיו"ב) הרי בטלה השליחות מעיקרא ואין לכהנ"ל כל תוקף ותוכן. וק"ל.

לגבכבוד ובברכת הצלחה בחיזוק והתרחבות המוסדות

לדובברכה חג הפסח כשר ושמח

לובהצעת כ"ק אדמו"ר שליט"א האמורה הדגיש אשר, כמובן, זהו בהוספה על השתתפות כאו"א בהתועדות מתאימה במשך המעל"ע של יום ההילולא.

לזט'קכה
נדפסה בהגש"פ עם לקוטי טעמים מנהגים ובאורים (הוצאת תנש"א, ח"ב ע' תתנא).

לחמכתב המזכירות: במוצש"ק אור לי"ג ניסן, היתה התוועדות מיוחדת, בה הזכיר הרבי את המכתב שלפנינו:

לטמסתמא קראו את המכתב שנשלח ע"י "קרן המאה" אודות ההשתתפות ב"קרן המאה", ואם בכל השנה זמנו הוא, עאכו"כ ביום ההילולא עצמו, שאז הוא זמן העלי' שנקראת עלי' ע"פ תורת החסידות, ובכלל היא עלי' שלא בערך...הפרטים שבה מבוארים בארוכה במכתב, ולא באתי אלא להעיר ולהוסיף ולהדגיש, שאם כל המצוות צריכים להעשות מתוך שמחה וטוב לבב, עאכו"כ מצוה שיש בה חסרון כיס, ואדרבא - חסרון כיס גדול, שהרי צריך לתת באופן שכל המרבה הרי זה משובח, א"כ צריכה להיות השמחה וטוב לבב ביתר שאת וביתר עוז. ובטוח הוא הקב"ה שימלא ההבטחה "ובחנוני נא בזאת" שיהי' עי"ז "שתתעשר" ברוחניות ו"בשביל שתתעשר" בגשמיות...א"כ תהי' ההתחלה בניגון שמח, ואח"כ תהי' הנתינה מתוך שמחה, ואז גם תהי' הנתינה באופן של פורץ גדר.

מבשיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול ה'תשכ"ה: נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 288 ואילך.

מאאין משנין מצדקה לצדקה: טושו"ע יו"ד רסרנ"ט.