Igros Kodesh·Vol. 24·Letter 9211אגרות קודש·כרך כד·ט'ריא

אט'ריא

בב"ה, ט"ז אלול תשכ"ו.

גשב"ז מרת דבורה לאה תחי' ומר [יוסף] יחי'

דמתוך צער רב הנני מביע השתתפותי באבלם לפטירת מחו' הרה"ח אי"א נו"נ כו' מו"ה שלמה הכהן ע"ה בנוסח המסורתי המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים,

הומכאן ולהבא לא ידעו יגון ואנחה ואך טוב וחסד ימצאום תמיד כל הימים.

ובברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה.

זלכאורה לא מובן סגנון ברכת תנחומין שמקשר ענין הנחמה עם האבלות על ציון וירושלים. ברם בזה גופא היא נקודת הנחמה, והיא בשתים, אף שאין הזמן גרמא להאריך, והן: א) אבלות היחיד זו היא באמת אבלות הכלל, וזה מודגש על ידי זה שמשתפים עם האבל את אבלי ציון וירושלים, היינו כל כלל ישראל, ב) נחמת היחיד היא נחמה אמיתית ומובטחת בדיוק כמו נחמת ציון וירושלים, שהיא יסוד באמונתינו אמונת חיים, ועל דרך נחמת ציון וירושלים עלי' נאמר אודך הוי' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני, שה"אודך" הוא גם על ה"אנפת", וכן היא ההבטחה בנחמת היחיד, ויותר ממה שכתוב - נמצא כאן.

חט'ריא
שב"ז: כך גם לקמן באגרות שנכתבו אלי', ואולי: שארת בשר זוגתי [אמה מרת שיינא ברכה דוליצקא - אחות הרבנית שטערנא שרה, זקנת הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע - זוגתו של רבינו].

טמרת דבורה לאה: הארנשטיין. אגרות נוספות אלי' - לעיל חי"ד ה'רה. ח"י ג'קעו. לקמן ט'רנב. ט'רעו.

יסגנון ברכת תנחומין: ראה גם לעיל חכ"ג אגרת ח'תתלה, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ט'רטז. הנסמן ב"תורת מנחם - מנחם ציון" ח"ב ע' 626 (המקום ינחם כו').

יאעלי' נאמר: ישעי' יב, א.