Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אט'רנב
בב"ה, ימי חנוכה, ה'תשכ"ז
גברוקלין, נ.י.
דשב"ז מרת דבורה לאה
התחי'
וברכה ושלום!
זבעתו קבלתי מכתבה עם המצורף אליו, ואתה הסליחה על שנתעכב האישור עד עתה, מפני כמה סיבות, ובעיקר על יסוד מאמר חז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי.
חוהרי ימים אלו, ימי חנוכה, מצותם הדלקת נרות משתשקע החמה, ובאופן דמוסיף והולך מיום ליום, וההדלקה במקום (ובאופן) שמאיר גם את החוץ אבל - באור הבא מבפנים, ובלשון רבותינו ז"ל על פתח ביתו מבחוץ.
טוכמו שימי חנוכה בפעם הראשונה תוצאותיהם במשך כל השנה והשנים שלאחרי זה, שבאו לדביר ביתך ופינו כו' וטיהרו כו' והדליקו נרות, הרי בדוגמת זה תוצאות ימי חנוכה בכל שנה ושנה, שהם לזכרון (ובאופן) כמו שנעשה לאבותינו בימים ההם.
יועוד נקודה אופיינית בענין חנוכה, שאף שסיבת הדלקת נרות חנוכה הוא הנס במנורה בת שבעה נרות, הנה קיום המצוה הוא בהוספה על הסיבה (שמונה נרות).
יאוהנה לכאורה אורה ושמחה שני ענינים נפרדים הם, ולא עוד אלא שהכתוב מחלק "אור - זרוע לצדיק ולישרי לב - שמחה["], וכהדגשת חכמינו ז"ל לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה, צדיקים לאורה וישרים לשמחה (תענית טו, א), אבל בודאי ובודאי ששייכות גדולה ביניהם. ומובנת השייכות - מיוסד על מה שנאמר מפי עליון לא תצא הרעות, ובסגנון הידוע כל דעביד רחמנא לטב עביד, אלא ששכל האדם אשר מטבעו מוגבל הוא, והעלם העולם שמסביבו והחושך אשר בו עוד מגבירים ההגבלה, וכתוצאה מזה אי-ההחדרה לעומקם של דברים, וכשבחסד א-ל מאיר הוא החושך שמסביב
יבלאדם - והצנור והדרך לזה הרי היא תורתנו ומצותי' עליהם נאמר נר מצוה ותורה אור - אורה זו מאירה ומראה את אמתיות כל ענין והתוצאות שלו, אשר אז סוף סוף (מאורה זו) באים לשמחה.
יגוהרי בנוגע למצות ימי חנוכה ותוכנם נשים חייבות כמו אנשים, ועל פי פירוש רש"י, ראש המפרשים - על יד[י] אשה נעשה הנס (שבת כג, א).
ידהביאור והנמשל דכל האמור - בודאי אין צורך באר בנוגע אלי'.
טובפ"ש בנה שי' - ולשניהם באיחולים לחנוכה מאיר ולהמשכת האורה בכל הימים הבאים לאחריהם.
טזבברכה,
יזט'רנב
נדפסה בלקו"ש חל"ה ע' 321, והושלמה עפ"י העתקה.
נדפסה בלקו"ש חל"ה ע' 321, והושלמה עפ"י העתקה.
יחמרת דבורה לאה: הארנשטיין. אגרות נוספות אלי' - לעיל ט'ריא, ובהנסמן בהערות שם.
יטמגלגלין זכות ליום זכאי: תענית כט, א. וש"נ.
כמשתשקע החמה .. דמוסיף והולך .. על פתח ביתו מבחוץ: שבת כא, ב.
כאועוד נקודה אופיינית בענין חנוכה: ראה גם לקו"ש ח"כ ע' 476. וש"נ.
כבאור זרוע - לצדיק ולישרי לב - שמחה: תהלים צז, יא.
כגמפי עליון לא תצא הרעות: איכה ג, לח.
כדכל דעביד רחמנא לטב עביד: ברכות ס, סע"ב.
כהנר מצוה ותורה אור: משלי ו, כג.
כובנה: יוסף.