Igros Kodesh·Vol. 24·Letter 9253אגרות קודש·כרך כד·ט'רנג

אט'רנג

ב[ימי חנוכה תשכ"ז]

גלהערתו ברש"י (וכן יוקשה על הספרי שם) אשר לא הביא (האזינו לב, מח) גם בעצם היום הזה דא"א (לך יז - כג, כו). ויש להוסיף בתוקף (הקושיא) ההערה דפרש"י שם הוא ע"ד פרש"י האזינו .

דאבל כבכל פרש"י עה"ת גם כאן מתורץ בפשטות: בא"א אינו מסוג ג' הפעמים שהביא רש"י כי הכתוב עצמו מסיים ומפרשו: בעצם היום..כאשר דבר אתו אלקים .

הט'רנג
נעתקה מצילום כתי"ק, על גליון מכתב מו"ה שניאור זלמן שמרלינג, מכ"ה מ"ח תשכ"ז.

ואגרות נוספות אליו - לעיל חט"ז ו'לד, ובהנסמן בהערות שם.

זלהערתו ברש"י כו': במכתבו: בזמן ההתוועדות בשבת שובה הסביר את הרש"י שכתוב ג' פעמים בעצם-היום-הזה [השיחה - בלקו"ש חי"ט ע' 339 ואילך]. על המקום הי' קשה לי למה רש"י לא מזכיר את הבעצם היום הזה אצל אברהם אבינו, בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו.

חההערה דפרש"י שם: בו ביום שנצטוה ביום ולא בלילה לא נתיירא לא מן הגויים ולא מן הליצנים כו'.

טע"ד פרש"י האזינו: אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום וכל מי שיש בידו כח למחות יבא וימחה.

יכאשר דבר אתו אלקים: כלומר, הטעם שמל בעצם היום הי' כאשר דבר אתו אלקים, ולא נתיירא לא מן הגויים ולא מן הליצנים, משא"כ כאן כותב רש"י שבג' מקומות אמר הקב"ה שיהי' דוקא בחצי היום כו'.

יאתירוץ זה נתבאר גם בשיחת ש"פ האזינו תשמ"א. ובלקו"ש שם הערה 2 נתבאר עוד תירוץ ע"ז.