Igros Kodesh·Vol. 24·Letter 9257אגרות קודש·כרך כד·ט'רנז

אט'רנז

בב"ה, זאת חנוכה, ה'תשכ"ז

גברוקלין, נ.י.

דשלום וברכה!

המאשר הנני קבלת מכתבו...

וובעמדנו בסיום וחותם ימי חנוכה, יום זאת חנוכה ,

זיהי רצון שיומשכו הדלקת ואור נרות אלו ופעולתם בכל הימים שלאחרי זה

ח- פעולת פרסומי ניסא , וע"ד החסידות - עד שתכלה רגל מן השוק, שתמנע ותכלה בחי' רגל, הוא ניצוץ אלקות השורה בתוך כנס"י, כמ"ש והארץ הדום רגלי, ובפרט בזה הדור עקבות משיחא בחי' רגלים ועקבים ממש,

טמן השוק שהוא בחי' רה"ר טורי דפרודא.

יולהעיר אשר בימי מלכות יון הרשעה שבאו בה (בביהמ"ק) פריצים (אנשי יון) וחללוה למזבח וכו' ונטלו כל כלי ההיכל, הנה כאשר בנ"י במסנ"פ נצחום - בנו המזבח מחדש וחנכו אותו וכן המנורה וכו' - ע"י שהדליקו נרותי' בכ"ה בכסלו וכו' - חנכום לקדושתם של כל ימי קיומם .

יאבברכה

יג* * *

ידהכנסת הס"ת בכחב"ד - בסדר שבמכ' כ"ק מו"ח אדמו"ר עד"ז, אבל מבלי לפרסם כלל שזהו לז"נ וכו'.

טוזמן הכניסה באחד הימים דימי י-יג שבט, פורים קטן וכיו"ב.

טז* * *

יזעיין שו"ע אדה"ז מהדו"ב סו"ס א' "יאמר פ' הקרבן מיד כו' ביום כו'". וצע"ג שלא ראיתי נוהגין כן, ואולי מפני שלא הביאו אדה"ז בסי' בסדר ברה"נ - אבל וכי מפני קושיא זו יבטלו המפורש בשו"ע אדה"ז כנ"ל.

יחלכאורה צ"ל הפרשה לצדקה דצרכי רבים (ראה מג"א סרי"ח סק"ב) שזהו ביכולת כאו"א - אלא שג"ז לא ראיתי נוהגין, ולכאורה כדאי להנהיג כן. ויש לקשר זה (הצדקה) ולבאר עפמש"נ באגה"ק קטונתי, שבכל חסד כו' צ"ל ניתוסף בשפל רוח שלו ובמילא מיתוסף בחסד שעושה (ראה אוה"ת וירא צז, סע"ב ואילך).

יטבסיום וחותם: להעיר ממחז"ל הכל הולך אחר החתום (ברכות יב, א).

כיום זאת חנוכה: בד"ה ברוך שעשה נסים - לאדמו"ר הצ"צ (ברוקלין, תשי"א) ספ"ד משמע דמעלתו בדוגמת מעלת יום השמיני למילואים, עיי"ש. וגם בהלכה בפועל - הרי ביום זה ריבוי הנרות (וריבוי בקריאת התורה דחנוכה).

כאפרסומי ניסא: והרואה מברך ברוך שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה (שבת כג, א-ב).

כבוע"ד החסידות: ראה אוה"ת להצ"צ ד"ה רני ושמחי פד"ה.

כגעד שתכלה רגל: שבת כא, ב. ולקמן שם ריגלא דתרמודאי ונת' סד"ה נר חנוכה תרמ"ג ובכ"מ.

כד- ובסד"ה מצותה משתשקע, רע"ח (בקיצור לשון): תרמוד הוא אותיות מורדת, וכמו המורדת בבעלה, וזהו תרמודאי היצה"ר המונע ומעכב, והן מלקטי עצים דקים - היינו עה"ד טו"ר, ומתעכבים בשוק הוא רה"ר טורי דפרודא, אמנם נ"ח ממשיך אור שגם המורדים יהיו בבחי' כלות הנפש.

כה- וראה יבמות ספ"ק. עמק המלך קח, א. רש"י לדה"י ב (ח, ד). מנחת שי למ"א (ט, יח).

כזט'רנז
כללי-פרטי. נדפסה בסוף ספר "מאה שערים" (קה"ת, תשכ"ז), ובלקו"ש ח"ה ע' 455, והושלמה עפ"י צילום האגרת.

כחבד"ה ברוך שעשה נסים..ספ"ד: נדפס באוה"ת חנוכה (כרך ה) תתקסב, ב.

כטאוה"ת להצ"צ: חנוכה שיב, ב ואילך.

לסד"ה נר חנוכה תרמ"ג: סה"מ תרמ"ג ע' מט.

לאובסד"ה מצותה משתשקע, רע"ח: סה"מ תרע"ח ע' קיז ואילך.

לבוחללוה למזבח וכו': ע"ז נב, ב. וראה תויו"ט למגלה פ"ג מ"ו ד"ה בנשיאים.

לגונטלו כל כלי: רש"י ע"ז מג, א. ולכן גם לדעת המאור (ע"ז נג, ב) דאין בכלי שרת וחללוה, הרי כאן נטלום אנשי יון והוכרחו לעשות חדשים ולחנכם.

לדבנ"י במסנ"פ: שהרי היו חלשים נגד גבורים כו'. ועיין הקדמת שערי אורה.

להוחנכו אותו וכן המנורה וכו': בחדא"ג מהרש"א שבת (כא, א) דלכן נקרא חנוכה (אלא שלא הזכיר אלא חנוכת המזבח). וברד"ה ת"ר נ"ח (לכ"ק מו"ח אדמו"ר - תש"ד): א' הטעמים בקריאת שם חנוכה הוא ע"ש חנוכת המקדש וחנוכת המזבח.

לווכן המנורה: וע"פ רש"י הנ"ל "כל כליו" דהיכל.

לזכל ימי קיומם: וברמב"ם (הל' כלי המקדש פ"א הי"ג): אין קדושתן מסתלקת מהן לעולם. ולהעיר מל' המד"ר ותנחומא (ר"פ בהעלותך) הנרות לעולם, שהרמב"ן (שם) מפרשו - נרות חנוכה.

לטכמ"ש והארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.

מרה"ר טורי דפרודא: ראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' כה ובהנסמן שם בהערה 15.

מאוברד"ה ת"ר נ"ח..תש"ד: סה"מ תש"ד ע' 82.

מבהכנסת הס"ת בכפר חב"ד: נכתבה בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מו"ה חיים שמרי' גורארי'. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ב ג'תתקח, ובהנסמן בהערות שם.

מגשבמכ' כ"ק מו"ח אדמו"ר: אג"ק שלו ח"ו א'תריב.

מדזאת חנוכה: ראה ד"ה ברוך שעשה נסים להצ"צ (נדפס בקונטרס מאמר (ברוקלין, תשי"א)) סוף פ"ד.

מוד"ה ברוך שעשה נסים להצ"צ..סוף פ"ד: נדפס באוה"ת חנוכה (כרך ה) תתקסב, א.

מזעיין שו"ע אדה"ז: נכתבה בשולי האגרת הקודמת. נדפסה בלקו"ש חי"ז ע' 427.

מחיאמר פ' הקרבן: מי שנתחייב קרבן תודה.

מטבאגה"ק קטונתי: סימן ב.