Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אט'רצג
בב"ה, ראש חדש אדר הסמוך לניסן, ה'תשכ"ז
גברוקלין, נ.י.
דכבוד הרב הגאון המפורסם חו"ב נו"נ עוסק בצרכי צבור בעל מדות תרומיות וכו' וכו' מוה"ר יצחק רחמים שליט"א רב ראשי ראשון לציון
השלום וברכה!
והנני לאשר קבלת המברק בנוגע למקום האסיפה של עסקני רבני אירופה. ומובן שאשתדל בזה, נוסף על הנעשה בעבר.
זעל פי הידיעות שקבלתי כאן, שחקרתי עוה"פ אחרי קבלת המברק, הכינוס הוא בלי השתתפות רבני ארצות הברית, ורק - מרבני אירופה -, זאת אומרת, שההשתדלות בזה צריכה להיות אצל יוזמי הכינוס (והמועמדים להשתתף בה - שכל אלה נמצאים באירופה), ובעיקר הרב ברוידי שי' שביקר באה"ק ת"ו וכפי הידיעות כאן - כהדר"ג וגם אחרים לקחו דברים עמו בזה. - שמועות אי ברורות כאן בנוגע לפרטי שקו"ט זו והתוצאות - ויש לקוות לתועלת באם יודיעו כ"ז ע"י עו"ר בפרטיות הדרושה.
חעלי להוסיף, שלדעתי אני - איזו אסיפה שלא תהי', אפילו קטנה ביותר, בעיר שחשבו לכתחילה, באם יהיו בה אנשים הבאים מעיר אחרת, עלולה להביא היזק רב, ולא רק מצד פעולתה על המצב באה"ק ת"ו, אלא גם בארצה"ב ושאר מקומות.
טומענין לענין באותו ענין, עלי להוסיף, מיוסד על עמדת גדולי ישראל בדור שלפנינו, שלדעתי ברורה - כל אסיפה שיש לה אופי של כינוס עולמי מרבני ומנהיגי ישראל, באיזה מקום שלא תהי', כרוכה בסכנה לדת ותומ"צ בתוככי עמנו בנ"י בכל מקום שהם; סכנה רצינית על אתר, וסכנה גדולה פי כמה בהאסיפה שתבוא אחרי' (ובהזמן שבין אסיפה לאסיפה - עת שלטון המזכיר וכו'). וכל גדולי ישראל בדור שלפנינו התנגדו לאסיפות כאלו, עד שאפילו אסיפות שנתקיימו במדינות מסוימות על פי גזירות המלכות, כמו שהי' ברוסי' שנמצא שם אז רוב מנין ורוב בנין של אחב"י האשכנזים, הביטו על זה כעל גזירה קשה. ובודאי לכהדר"ג שליט"א אין צורך באריכות.
יויהי רצון שיגדור הוי' פרצות עמו ישראל בכל מקום שהם, וימים אלו שנצטוינו להרבות בהם בשמחה - יהיו כימים ההם שליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אורה זו תורה וכו', כן תהי' לנו.
יאבכבוד ובהוקרה ובברכה.
יבט'רצג
מוה"ר יצחק רחמים: נסים. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ב ח'שפט, ובהנסמן בהערות שם.
מוה"ר יצחק רחמים: נסים. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ב ח'שפט, ובהנסמן בהערות שם.
יגעו"ר: = עושי רצונו.
ידשנצטוינו להרבות בהם בשמחה: ראה תענית כט, סע"א. מג"א או"ח סו"ס תרפו.
טוליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר: אסתר ח, טז.
טזאורה זו תורה וכו': מגילה טז, ב.