Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אט'שכג
ב[כ"ח אייר, תשכ"ז]
ג...לתוכן מכתבה, אודות השואה וכו', ובקושיא המדהימה: מהו הפירוש והביאור בזה וכו' וכו'.
דהנה אף שמנקודת רגש בן אדם, בשר ודם, זהו ענין היוצא מן הכלל לגמרי, ובמילא גם הקושיא בזה, יוצאה מן הכלל לגמרי,
האבל בהתבוננות, גם קלה , בתוכן הקושיא, שנקודתה "השופט כל הארץ לא יעשה משפט", הרי אין כל נפק"מ בזה בין שואה הכי גדולה, לעול הכי קטן, ובסגנון חז"ל "יסורים בלא עון", בנוגע לאיש אחד, או לצבור הכי גדול - ר"ל.
ודממנ"פ: באם לית דין ולית דיין, אין להקשות, או לחפש "הגיון" וצדק וסדר במה שקרה במקום הפקר גמור; וכיון שיש בעה"ב לבירה זו, בעה"ב במלא מובן המלה בתכלית השלימות, הרי פשוט - שגם פרט הכי קטן צריך להתאים ולהיות בתכלית הצדק והיושר, ועול הנכפל לשש מיליון פעמים, הרי זה משנה הכמות ולא האיכות.
זמובן ג"כ, שאין בהאמור תירוץ על הקושיא, ומה שבאתי להעיר בזה, שכל אותם המצדיקים את "המרידה" שלהם ברבון העולמים ר"ל וכו' מפני השואה וכו', אין לזה כל יסוד והגיון ושכל, וכנ"ל. ו"מדוע דרך רשעים צלחה", קושיא נושנה היא, מימות משה רבנו, אשר הוא שקבל תורה מסיני, ומסרה וכו' ועד סוף כל הדורות, ולכן גם לפני השואה, צריכים היו לעמוד בתמי' האמורה, ובאם מאיזה טעם שיהי', הצלחת הרשע לא בלבלה אותם, לפני השואה, וחיו חייהם ע"פ הוראת התורה הנתונה מאת הקב"ה, הרי גם לאחרי השואה, אין כל הגיון וסיבה לשנות בזה [אף כי מיכאל שרם של ישראל, ילמד זכות, שלאחרי השואה, אין אדם נתפס על צערו, שנגע במשפחתו, ושהי' זה בכמות מבהילה אף שאותה האיכות ממש].
חועוד להוסיף אשר בדוגמת השואה, הי' בחורבן בית ראשון, וביתר שאת - בחורבן בית שני, וביתר שאת - בימי הבינים, שבדרך הטבע לא הי' מנוס לבנ"י בעת מסעות הצלב, וכו'.
טונפלא הדבר, שדוקא בשלש תקופות אלו האמורות, היתה פריחת תורה בעל פה (בשלבי-ה השונים), אשר לא רק שלא הקילה ח"ו בעניני תורה ומצותי' - אלא אדרבה, הסיסמה היתה, ובלשון אנשי כנסת הגדולה, עשו סייג לתורה.
יכנ"ל - גם בזה אין תירוץ על הקושיא (הבאה מתוך כאב לב נשבר). וכבר מלתי אמורה וכ"פ, שבכלל אין מקום בהגיון לקושיא מנברא על בורא, שהרי אין כל ערך ביניהם, ובמילא גם לא בשכל הנברא ל"שכלו" של הבורא.
יאומכש"כ וק"ו, מילד קטן, שאין כל מקום שיקשה על הנהגת חכם גדול בא בשנים, אף שלפני זמן מה - גם חכם זה, הי' ילד קטן, והילד קטן באפשרותו להעשות חכם גדול, ואולי עוד יותר גדול, מזה שמקשה עליו, וק"ל.
יבלכתבה אודות מקום הסתדרות בעתיד - בודאי שהנוחיות ואופני הסתדרות לאישים בגיל מסוים - מצויים יותר בארצה"ב מאשר במדינות אחרות ובסדר יציב יותר, ובמנוחה יותר. ובנוגע לסביבה של אנשי תרבות (ואוי ואבוי לתרבות בפ"ע, "עצמאית" - ושואה הנ"ל תוכיח) ואוירה של תורה וכו' - אין אפשריות גדולה מאשר בניו יארק מקום שני מיליון וחצי מאחב"י כן ירבו. אלא שבכל מקום צריך חיפוש וכו' וגם כאן כן הוא.
יגט'שכג
נדפסה בלקו"ש חל"ג ע' 260.
נדפסה בלקו"ש חל"ג ע' 260.
ידאודות השואה: ראה גם לעיל חכ"ג אגרת ח'תתקסט. שיחות: שמח"ת תשל"א; י"א ניסן תשל"ג (אמונה ומדע ע' 115 ואילך). לקו"ש חכ"א ע' 397 ואילך. ועוד.
טוהשופט כל הארץ לא יעשה משפט: וירא יח, כה.
טזובסגנון חז"ל "יסורים בלא עון": שבת נה, סע"א.
יזלית דין ולית דיין: ויק"ר רפכ"ח.
יחמדוע דרך רשעים צלחה: ירמי' יב, א.
יטקושיא נושנה היא, מימות משה רבינו: ראה ברכות ז, א.
כשקבל תורה מסיני, ומסרה וכו': אבות רפ"א.
כאמיכאל שרם של ישראל, ילמד זכות: ראה פסיקתא רבתי פמ"ה, יו"ד. שמו"ר פי"ח, ה.
כבאין אדם נתפס על צערו: ראה ב"ב טז, ב.
כגובלשון אנשי כנסת הגדולה: אבות שם.
כדלקושיא מנברא על בורא: ראה גם לעיל אגרת ט'קכד, ובהנסמן בהערות שם.