Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh· Vol. 24· Letter 9327אגרות קודש· כרך כד· ט'שכז
אט'שכז
בב"ה, יום השלישי , ה' סיון, ה'תשכ"ז
גברוקלין, נ.י.
דשלום וברכה!
המאשר הנני קבלת מכתבו...
וובעמדנו בימי סגולה אלה, אשר התחלתם -
זביום ראש חודש, בו באו מדבר סיני ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד,
חותיכף למחרתו נאמר לבית יעקב (אלו הנשים ) והוגד לבני ישראל (אלה האנשים): אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים וגו' ועתה גו' ושמרתם את בריתי (על שמירת התורה ) והייתם לי סגולה מכל העמים גו' ממלכת כהנים וגוי קדוש -
טוסיום וחותם ימי הכנה אלה בחמשה בחודש בו
יאמרו ישראל, כולם פה אחד , כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע -
יאואמרו חז"ל שבשעה זו שמח בהן הקב"ה ונתן להם תורתו וברכם בשלום,
יביהי רצון אשר כל האמור לעיל - כן יהי' לנו,
יגומתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף תקויים בכאו"א הברכה - בנוסח הידוע - קבלת התורה בשמחה ובפנימיות
ידואין כל אומה ולשון שולטת בהן וכמו שנאמר: ייטב להם ולבניהם עד עולם.
טובברכת חג שמח
טזמ. שניאורסאהן
יז* * *
יחבת"ח מראש על עשייתו בנוגע למצבת אחי ע"ה ככל הדרוש ובברכת חג שמח...
יטבודאי יודיע ההוצאות כספיות בזה שהוציא ות"ח.
כ* * *
כאבסוג הדרישה לש"ב שי' שם - בסמיכות להזמן שישלח נכון להסבירם שטוב להעתיק לגמרי וכו'. ובאם יסכימו - לעשות כן.
כב(לע"ע עכ"פ) אין מקום לנסיעתי מניו יארק לאיזה מקום שהוא.
כג* * *
כדבברכת מז"ט לשידוך בתו תי' ובברכת חג שמח ולהצלחה רבה בעבוה"ק.
כהנהניתי לשמוע שמכיר שהוא באקטיוו דיוטי - שעפ"ז ה"ה במצב דשמחה ומרש נצחון שגור בפיו. וה' יצליחו.
כו* * *
כזזה עתה נתקבל מכתבו מיום חי סיון ות"ח ת"ח על הבשו"ט. ובנוגע לזמן ומקום חתונת בנו...שי' בשטומו"צ - מובן שבדורנו לא זו הדרך "לעמוד" על דרישות וכו' - כ"א אך ורק בדרך הצעה מנומקת, וק"ל. וה' יצליח.
כחהפ"נ שבמכתבו יקרא בעת רצון על הציון הק'.
כט* * *
לז"ע נתקבל המכתב מי"ב סיון.
לאבנוגע לסברת ביקור באהקת"ו לשנה - הנה נוסף על ההוצאות (בכסף - שבטח יוצרכו ללוות, בזמן, מרץ), בלבול בעניני חינוך הילדים שי' וכו' וכו' הנה נתוספו עתה אפשרויות לפעולות במלבורן (ובמילא - גם החובה לבצען) - והאומנם מותר לנטוש המערכה?
לב* * *
לגבזמן כתיקונו - כותב בתכיפות, ודוקא עתה - הפסיק הכתיבה!!
לד* * *
להמאשר הנני קבלת מכתבו מיום ג' סיון ות"ח על תכנו המבש"ט ומחי' לב ונפש.
לו* * *
לזז"ע נתקבלו המכ' די' י"א סיון, ות"ח על הבשו"ט ממבצע התפילין. ויהא ביקור זוג' ובנו שי' באהקת"ו בהצלחה. עליית ת' הישיבה לשם - בעתיד.
לחיום השלישי: ראה שבת (פח, א): אוריאן תליתאי כו'. ובר"נ גאון שם. זח"ג רמו, א.
לטבו באו: שבת (פו, ב). וראה תו"א ר"פ יתרו.
מכאיש..אחד: פרש"י יתרו (יט, ב) ממכילתא שם.
מא(אלו..האנשים): שם (יט, ג).
מבלמצרים: להעיר משו"ע אה"ע ס"ד ס"י וש"נ. אבל גם להרמב"ם וכו' דאין דין מצרי לאחרי שבא סנחריב ובלבל כו' - ולהעיר מס' הלבוש (שם, שם): דודאי מיעוטם נשארו במקומותם והוה לי' קבוע וכו' - היינו רק בדפריש (כפשוטו, או ע"י גיור - מדאינו ------------------------
מגט'שכז
כללי-פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ח ע' 245, והושלמה עפ"י צילום האגרת.
כללי-פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ח ע' 245, והושלמה עפ"י צילום האגרת.
מדבאו מדבר סיני..ממלכת כהנים וגוי קדוש: יתרו יט, א-ו.
מהמחלק בשו"ע בין הגר בארמ"צ או במק"א. ועיין רמב"ם הל' אסו"ב ספי"ב "הפורש מהן להתגייר". ראה רש"י יבמות טז, סע"ב (דל' הש"ס דקביעי - מסייעו נגד התוס' שם). וי"ל דבנדו"ד גם להתוס' כן הוא, כיון שנאסר בתור מצרי (ובפרט ד(מעשה) המדינה ותושבי' - צירפם הכתוב לגנאי). ובזה בטלה קושיית ערה"ש שם סק"כ). ועפ"ז מובן הא דגם הרמב"ם אוסר הישיבה בארמ"צ גם בזמה"ז, אף שטעם האיסור הוא שלא נלמוד ממעשיהם (סהמ"צ מל"ת מו). ובפרט להרמב"ם בהל' מלכים (פ"ה ה"ח) ששינה וכתב "שמעשי' מקולקלין" באם היא "בידי עכו"ם" איזו אומה שתהי', דמזה מוכח דס"ל דהאיסור מצד הארץ (ראה מנ"ח מצוה תק). וי"ל שזהו ע"ד יש מעינות שמגדלין שטופין כו' (במדב"ר פ"כ, כב). ורק כבוש רבים דנעשה "כארץ ישראל" משנה זה. ולכן התיר (שם) רק בכבוש "מלך ישראל ע"פ ב"ד". אלא שעפ"ז צע"ק דברי הגמי"י שם, ועוד. ויל"ע בברכ"י ובספרים שצויינו באוצר הפוסקים (שם). ועיין פע"ח ש"ח פ"ג. ס' הלקוטים ר"פ תצא ועוד. ואכ"מ.
מוואשא..נשרים: בשנים: מפוזרים היו ולשעה קלה נקבצו כולם; לאח"כ באו למחוז חפצם לפי שעה (רש"י שמות יט, ד. יב, לז. ממכילתא שם).
מזעל שמירת התורה: פרש"י יתרו (יט, ה).
מחכולם פה אחד: פדר"א פמ"א.
מטואמרו חז"ל: דרך ארץ זוטא ר"פ השלום.
נבנוסח הידוע: הובא כו"כ פעמים במכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר.
נאבשמחה ובפנימיות: להעיר משבת קל, א. דברים ה, ד. פסחים סח, ב. פס"ד בשו"ע (אדה"ז סתצ"ד סי"ח): ולשמוח בו כו' אינו דומה לשאר יו"ט ושבתות.
נב------------------------
נגלהעיר משו"ע..ואכ"מ: ראה לקו"ש חי"ט ע' 171 ואילך.
נדואשא אתכם על כנפי נשרים וגו': ראה שיחת ש"פ בהעלותך תשכ"ז.
נהכל אשר דבר ה' נעשה ונשמע: משפטים כד, ז.
נוואין כל אומה ולשון שולטת בהן: להעיר מע"ז (ב, ב) שהחזיר ה' התורה על "כל אומה ולשון" ולא קיבלוה.
נזואין..עולם: ע"ז ה, סע"א. וראה הל' תשובה להרמב"ם (פ"ט, ה"ב): דמפני זה נתאוו כל ישראל לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות כו' לעסוק בתומ"צ כהוגן כו' וירבו בחכמה כו'. ועייג"כ שם סוף הל' מלכים.
נח------------------------
נטוכמו שנאמר: ואתחנן ה, כו.
סבת"ח מראש: כתי"ק בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מו"ה יהודה שמוטקין.
סאאגרות נוספות אליו - לעיל ט'סג, ובהנסמן בהערות שם.
סבמצבת אחי ע"ה: הוו"ח אי"א נו"מ ובעל מדות וכו' ישראל ארי' ליב - שמ"כ בעיה"ק צפת.
סגבסוג הדרישה: כתי"ק בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מוהרש"י זוין. אגרות נוספות אליו - לעיל ט'לג, ובהנסמן בהערות שם.
סדלהעתיק לגמרי: מרוסיה, ולא להסתפק בבקשת רשיון ביקור בארה"ק.
סהלע"ע עכ"פ: מענה להזמנה, שיבוא הרבי לבקר בארה"ק. ראה גם לעיל אגרת ט'קסא.
סולקמן ט'שמב.
סזבאקטיוו דיוטי: שירות בפועל.
סחדשמחה ומרש נצחון שגור בפיו: ראה סה"ש תש"ה ע' 3. 59. סה"מ תש"י ע' 104. 191.
סטז"ע נתקבל המכתב: קטע זה נדפס ב"ספר השליחות" (כפ"ח, תשמ"ז) ע' 323.
עבזמן כתיקונו: נכתב בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מו"ה אברהם יצחק שי' ששונקין. נדפסה ב"התקשרות" חוב' צד ע' 11. אגרת נוספת אליו - לעיל ט'רפד.
עאמאשר הנני קבלת מכתבו: הוספה בתחילת האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מו"ה משה צבי הלוי סגל, ירות"ו. אגרת נוספת אליו - לעיל חי"ג ד'תרי"ב. לקמן ט'שדמ.
עבז"ע נתקבלו: כתי"ק בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח (אחרי י"א סיון) אל מו"ה חיים הלוי בנימיני, בעת שהותו בברזיל. אגרת נוספת אליו - לעיל חי"ט ז'רסג.
עגממבצע התפילין: בהתוועדות ש"פ במדבר, מברכים החודש סיון, יומיים לפני פרוץ המלחמה, דיבר הרבי שיחה מיוחדת אודות המצב באה"ק, ותוכנה:
עדכשהקב"ה מנהיג מלחמה: א) מתבטל האויב לגמרי. ב) "לא נפקד ממנו איש" שכולם נשארים בשלימות.
עהוהסגולה לזה היא מצות תפילין, שעלי' איתא בגמרא: א) "כל המניח תפילין מאריך ימים" (מנחות מד, סע"א). ב) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך כו' אלו תפילין שבראש" (ברכות ו, א. וש"נ).
עוולכן, המשיך הרבי ואמר: א) כאשר אלו שנמצאים בצבא יניחו תפילין, הם יטילו בזה פחד על כל שונאי ישראל ויחסכו את המלחמה. ב) כל יהודי שיניח תפילין לזכותם של אנשי הצבא, יעזור להם בזה לאריכות ימים ושפחדם יפול על כל העמים מסביב.
עזמיד בצאת השבת פורסם הדבר באה"ק ובכל רחבי תבל, וכך התחיל "מבצע תפילין".
עחת' הישיבה: תלמידי הישיבה "מחנה ישראל" בעיר פטרופוליס, ברזיל, שיסד הר"ח בנימיני בשנת תשכ"ד בברכתו ועידודו של הרבי. הם ארגנו "מבצע תפילין", ע"י הדפסת דף הסברה וע"י ביקורי בית ("בכרם חב"ד" גליון 16, טבת תשכ"ח).