Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אט'תרלג
בב"ה, י"ח טבת, ה'תשכ"ט
גברוקלין, נ.י.
דברכה ושלום!
הבמענה למכתבה מ-1/5,
וכיון שמתארת את המאורע שקרה בשם "רעה", הרי בטח אין צורך בביאור המאורע עצמו, ואיך שהוא פוגע לא רק בשלושה אישים המעורבים בזה, כפי כתבה, כי אם גם בבני הזוג, שהרי בטבע בנים ובנות להרגיש זיעזוע היחסים שחל בין ההורים שלהם. ועוד זאת, אשר הרושמים של המאורע יש להם המשך ואי אפשר לדעת אם לשבועות או לחדשים או לזמן ארוך יותר, מה שאין כן "ההנאה" שלא היתה אלא בין רגע ורק של שני אישים.
זומצד השני, הרי נצטוה כל אחד ואחת מבני ישראל לשלול רגש היאוש, כי אין לך דבר העומד בפני התשובה, שענינה של תשובה הרי היא חרטה גמורה מעומק הנפש על העבר ובמילא קבלה טובה על להבא, כולל גם כן להיזהר ולשלול כל ענין שעלול חס ושלום להעמיד את האישים בנסיון עוד הפעם, וכל זהירות נוספת בזה תשובח. וה' הרואה ללבב אשר התשובה בפרטי' האמורים אמתית היא ונפשית היא – הרי הוא רב לסלוח, ועד לסליחה שלמה כפי יכולת ה', כולל גם כן מיעוט הצער והבושה שנגרם לכל המעורבים במאורע ובפרשה זו, ובסגנון הכתוב "היד ה' תקצר?" והרי זהו ממשאלות לבבה לטובה, לשלול הצער וכולי.
חעל פי המבואר בספרי הרמב"ם – שהוא הי' רופא הגוף ורופא הנפש גם יחד – מובן אשר כל מאורע הדורש תשובה, צריך לנצלו להוספה בצד הטוב, על ידי הוספה בעשית הטוב והישר בין אדם למקום וגם בין אדם לחברו, וכפי שהתווה יוצר האדם ומנהיגו בתורתו הנקראת תורת חיים – הוראה בחיים. כוונתי כפשוטה, הנהגה יום-יומית על פי התורה ודיוק עוד יותר ממה שהאדם הי' זקוק לזה קודם, וכנ"ל אין לך דבר העומד בפני הרצון.
טבברכת הצלחה בכל האמור, ולבשורות טובות בזה.
יבשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
יאמזכיר