Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אט'תתי
בב"ה, ר"ח שבט, ה'תש"ל
גברוקלין, נ.י.
דשלום וברכה!
הבעמדנו בעשתי עשר חודש באחד לחודש,
ואשר בעשירי בו הוא יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר,
זיום זכרון הוא (זמן כפרה ותשועת נפשם מיד שונא) להזכיר כאו"א את עצמו ואת כל סביבתו את נקודת עמלו (של בעל ההילולא) שעמלה נפשו בחייו חיותו בעלמא דין – מסירת נפש על הפצת היהדות, תורת אמת ותורת חיים ומצותי' עליהן נאמר וחי בהם – מבלי להתפעל ואפילו לא להתרשם מכל מונע ומעכב, אויב ושונא,
חזכרון ע"מ שיבוא בפועל ובמעשה שהוא העיקר, ללכת בדרך זו אשר הורנו וסלל לפנינו להפיץ התוהמ"צ חדורים אהבת השם ויראת השם ובאופן דמוסיף והולך.
טותוקף מיוחד לתקופת יום ההילולא בשנה זו (עשרים שנה לההסתלקות) אשר הקביעות היא כמו בשנת ההסתלקות – ביום השבת קודש ואשר קורים בו פרשת בא.
יויה"ר שיהי' הזכרון וההתעוררות שעל ידו והבפועל שלאח"ז – ברי קיימא ויפעלו פעולתם במשך כל השנה כולה,
יאותהא השנה שנת אורה, שנת ברכה, שנת תורה
יבושנת גאולה – בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו
יגומביאת משיח לתחיית המתים והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם.
ידבברכה,
טומ. שניאורסאהן