Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אי'מט
בב"ה, ח' טבת, ה'תשל"א
גברוקלין, נ.י.
דמר נפתלי שי' הרצוג
התל אביב
ושלום וברכה!
זמאשר אני קבלת מכתבו מח' חנוכה, בו כותב אודות ביהכ"נ החב"די בצפת ומה שמצא בו ועשה בזה.
חובודאי אין מקום להבעת תודה בזה, כי שכר מצוה מצוה, שעצם הענין הוא השכר הכי גדול. אבל רצוני להביע קורת רוחי ונח"ר על פעלו הטוב בהאמור, ובודאי הי' לדוגמא לאחרים שהיו בעת מעשה ולהדרים שם בפרט.
טלתועלת הענין, ובראותי התענינות מר בזה, כדאי הי' שיתקשר עם ב"כ ש"ב הרה"ח וכו' הרע"ז שי' סלונים (ירושלים, שיכון חב"ד) אשר בקר כמה פעמים בצפת, וכיליד ירושלים ומנהל כולל חב"ד עמד גם בקשר עם העסקנים בצפת בענין ביהכ"נ הזה. ותודה מראש גם על טרחת מר האמורה.
יבכבוד ובברכה.
יאנ.ב. כתגובה לסיום מכתבו ע"ד מוצאו ממתנגדים וכו', בודאי ידוע גם למר אשר בעת שפרסמו ההתנגדות לחסידות וחסידים צירפו גם הטעם לההתנגדות, והוא החשש ששיטת החסידות תביא לקולות בקיום המצוות וכו' ועוד יותר מאשר קולא בעלמא, וכמבואר בהכרוזים והקו"ק דהתקופה ההיא.
יבזאת אומרת, אשר בעת מעשה הצהירו שבאם יתברר שהטעם אין לו יסוד וכו' ממילא בטלה ההתנגדות.
יגולאחרי שעברו יותר ממאתים שנה, הנה קול המון, אשר מיהו חסיד זה שאינו מסתפק בהנחת זוג אחד של תפילין, אלא מחמיר גם להניח תפילין דר"ת, והוא מאריך בתפלה, ומחמיר בנוגע להוספת שבת, מקפיד בכשרות המאכלים ומדייק בהידור מצוות וכו' וכו'. והמסקנה בנוגע ל"התנגדות" ו"מתנגדים" מובנת.