Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אי'קכ
בב"ה, ערש"ק המשולש בחודש הגאולה, ה'תשל"א
גברוקלין, נ.י.
דכבוד הוו"ח אי"א נו"נ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן שליט"א
השלום וברכה!
ובהמשך לביקורו של מר כאן, הנני עוד הפעם להביע גודל הקורת רוח והנחת רוח והשמחה שהיו לי עקב הפגישה. ובפרט על פי פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכששני יהודים נפגשים הרי סוף סוף יוצאת מזו תועלת גם לעוד יהודי ולעוד יהודים.
זזה עתה קבלתי ידיעה טלפונית משובו של מר לארצנו הקדושה. ואף על פי שבא מארץ הרים וגבעות, כמו שאמרו, הרי אמרו רבותינו ז"ל שארץ ישראל גבוה' מכל הארצות, זאת אומרת ששובו לאה"ק בודאי יש בזה עלי' בכל המובנים, הן בגשם והן ברוח [שזה בזה תלוי, ובפרט בנוגע ליהודים, ועל אחת כמה בנוגע לגוי קדוש היושב בארץ הקודש, וביתר שאת על פי תורת החסידות, אשר תכלית כל עבודת האדם היא הגברת הצורה על החומר והרוחניות על הגשמיות]. וכיון שכל עניני רוחניות וקדושה אין סופיים הם, כי מקורם באין-סוף האמיתי, הרי אפילו אם הענינים הם בתכלית הטוב, תמיד יש מקום להוספה הלוך ומוסיף ולעלי' אחר עלי' בקודש. ובודאי אין צורך באריכות בזה למר.
חשמחתי להוודע בטלפון אשר עוד בנמל התעופה נפגש עם אנ"ש שי' והתדברו שימסור פ"ש אישית ומפורטת. ובהכירי את מר בטוחני אשר בודאי ימסור הדברים שנאמרו בפירוש ובמיוחד את הנמצא "בין השורות".
טובעמדנו ערב שבת קודש המשולש –
יבנפש: התחלת קריאת תורת כהנים [אשר כל אחד מבנ"י נאמר עליו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש];
יאבמקום: ראש חודש ניסן, חודש הגאולה שבו נגאלו ובו עתידין להגאל מארבע כנפות הארץ אל ארץ טובה ורחבה, ארץ הקודש;
יבובזמן: פרשת החודש, שענינה קדוש הזמן, החודש הזה לכם ראש חדשים –
יגאביע איחולי שיתברך בברכה המשולשת ונשמע ונתבשר בשורות טובות בכל האמור.
ידבכבוד ובהוקרה ובברכת חג הפסח כשר ושמח,
טומ. שניאורסאהן
טזמוצש"ק.
יזאף שמנהגי לא לערב את כ' בענינים הבאים להלן, וכמוזכר ג"כ בדיבורנו כאן – מצאתי לנכון, בתור יוצא מן הכלל, לכתוב הבא לקמן, כיון שדברי בזה באו בהמשך לאחד הנושאים בשיחתנו ועליו אכתוב –
יחסיכום הנדבר בזה בהתועדות ש"ק זו וכן יומיים לפני זה בשיחה עם מר מ.ב. שי':
יטשאלוני מהי הסיבה אשר לאחרונה הפסקתי לדבר ע"ד שלילת החזרת השטחים המשוחררים, אף שלפני זמן כן דברתי בזה וכמה פעמים –
כעניתי שהסיבה פשוטה, כי נשתנה המצב בעיקרו. דברתי בזה כל זמן שהי' הענין מעשי והייתה אפשריות לא להחזיר, וקויתי שאולי ע"י דיבורי [בחשאי, וכשלא הועיל – בפומבי] אתרום להכרעת הדעה של אלו האומרים לא להחזיר (ובמילא יעמידו את ואַשינגטון וכו' בפני עובדות – יקימו ישובי קבע אזרחיים ובשטחים וכו'). נצחה הדעה – להחזיר (ונתפרסם בין או"ה והותחל הלחץ). וכמו שאמרתי לפני כו"כ שבועות – ה"ז כבר לאחר ההחלטה להחזיר, ושאַרם אל שייך – בחכירות וכיו"ב. ועתה כבר אין היכולת לחזור בה – מפני הלחץ (לפי ידיעותי ממקור (שע"ע הי') נאמן בהחלט, לא יסיכמו בואַשינגטון בשום אופן למלחמה ואפילו לחשש של מלחמה במזרח התיכון, ולא ימנעו גם מהפסק הספקת נשק ועזר בכלל – וכבר המציאו "תירוץ" שאין זה לחץ ח"ו, כ"א העדר סיוע והשתתפות בפעולה שאינה לרצונם – ואז אין אפשריות להחזיק בשטחים וכו'. ובושינגטון מבינים זה). וכשאין תועלת ואין זה מעשי – אין מקום לדבר עד"ז. זהו נוסף על האמור מכבר – שדיבור בהאמור יכול לפגוע בהמו"מ לקבל עזר מאַקסימאַלי עבור ההחזרה. ועוד, כיון שעתה אין ענין דסכנת נפשות אלא להגדיל העזר כנ"ל – אסור לסכן נפשות דאנשי הצה"ל עי"ז.
כאאבל בטח [באם ח"ו תתעכב ביאת משיח צדקנו] כשיבוא זמן הבחירות יזכרו בנ"י מי הם אלה אשר תיכף ומיד לאחר נצחון המפליא של מלחמת ששת הימים התחילו במו"מ איך להשתחרר ולהפטר משטחים המשוחררים.
כב(ובפרט שבאם, ר"ל, הנסיגה דשנת 1971 תביא לתוצאות דומות להנסיגה דשנת 1956 – ויזדקקו עוה"פ לנצחון מפליא, הנ"ל ירצו לאחרי הנצחון להתחיל עוה"פ במו"מ דומה וכו')
כגוידעו מי הם אלה המאמינים – וגם בנוגע למעשה בפועל – בשלימות ארץ הקודש ובשלימות גוי קדוש ובשלימות תורתנו הקדושה.
כדע"כ בנוגע לנדו"ז.
כה– המוקף בחצע"ג נאמר רק להיחיד ולא ברבים בההתועדות. והטעם מובן.