Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אי'קמה
בב"ה, פסח שני, ה'תשל"א
גברוקלין, נ.י.
דמרת גאולה תחי'
המר אהרן שי'
ושלום וברכה!
זקבלתי המברק והזכרתים למילוי משאלות לבבם לטובה.
חובודאי עוד יבוא מכתב ביתר פרטים, ויהי רצון שיבשרו טוב בענינים הפרטיים ובענינים הכלליים גם יחד.
טמובטחני שאין צורך להדגיש להם עד כמה תורתנו תורת חיים מחשיבה את היחיד, ועל פי המשנה הידועה, כל המקיים נפש [אחת] מישראל כאילו קיים עולם מלא. ועוד יותר אמרו חכמינו ז"ל ובפרט הרמב"ם, מורה נבוכים של כל הדורות, שמביא בסגנון לקוני אבל בתור פסק דין, אשר צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב; עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה (הל' תשובה, פ"ג ה"ד, בקיצור לשון קצת).
ימובן ג"כ אשר כל מי שאפשר לו והיכולת בידו לפעול בממדים גדולים יותר אינו יוצא ידי חובתו כלל וכלל על ידי פעולה אחת או פעולה מצומצמת או אפילו פעולה בממד גדול אבל לא כפי יכלתו. והדברים אמורים הן בכמות והן באיכות.
יאואם כך הוא בנוגע לכל מצוה ופעולה של כל אדם, על אחת כמה וכמה באלו אשר ההשגחה העליונה נתנה להם האפשרות והכשרון להשפיע על הרבים ובנוגע לבעיות העומדות ברומו של עולמנו, ובמיוחד בבעיות חיוניות הנוגעות בעצם קיום האומה, ובסגנון [רבינו] סעדי' גאון: אומתנו אינה אומה כי אם בתורתה (הרס"ג, ספר האמונות והדעות ג, ז).
יבבכבוד ובברכה לבשורות טובות בכל האמור.