Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh· Vol. 27· Letter 10213אגרות קודש· כרך כז· י'ריג
אי'ריג
בב"ה, ימי הסליחות, ה'תשל"א
גברוקלין, נ.י.
דהוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים כו'
המו"ה שלמה זלמן שי'
ושלום וברכה!
זלקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לכ' ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
חבכבוד ובברכה.
טת"ח על שימת לבבו לשלוח לי מהנכתב ונדפס על ידו. ובטח גם להבא ינהג במנהג טוב זה ות"ח למפרע.
יבתמהון גדול קראתי השקו"ט במכ"ע וכו' איך "לתרץ" הנחיתה על הירח באופן שלא לערער האמונה והתורה וההתבוננות בשפלות האדם וכו' –
יאוכמובן מתחיל מ"הסתירה המפורשת" דמקרא מלא דיבר הכתוב: השמים שמים לה' והארץ נתן לבנ"א –
יבוהרי כמה פי' ב"שמים" מתחיל מפי' ב"עוף השמים" ועד – האלקים בשמים ואתה על הארץ (קהלת ה, א). ולהעיר מתפלת שלמה שבאו שניהם יחד: בהעצר שמים ולא יהי' מטר גו' השמים מכון שבתך גו'.
יג[בכלל – מלכתחילה אין מקום לקושיא ויגיד עליו רעו: הרים הגבוהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים. וכמה כתובים כיו"ב].
יד"הקושיא" מברכת קידוש הלבנה "וא"י לנגוע בך" –
טוושוברה בצדה וקודם לה "הרי אני רוקד כנגדך וא"י (ע"י רקידה זו) לנגוע בך כך לא יוכלו כו'".
טזהמובא בחז"ל כדבר בלתי אפשרי "ע"מ שתעלה לרקיע" – הנה אפילו את"ל דנחיתה על הירח ה"ה, כיון שנאמר ויתן אותם אלקים ברקיע השמים (ועצ"ע בזה) – עדיפא הו"ל להקשות מכו"כ כתובים. (ולדוגמא איוב לח-לט. והרי באו בנבכי ים, יאורי מצרים – ה"ז פלג לשטף תעלה ע"י מעשה בנ"א וכו' וכו').
יזבנוגע לשפלות האדם וכיו"ב –
יחמתמי' ביותר אשר אף אחד מהמתרצים (שראיתי דבריהם בדפוס, או בכתב ובדבור) לא עמד ע"ז אשר בתור חידוש מדעי וכהוספה ב"הבנה מדעית של הבריאה" אין להשוות הנחיתה על הירח (שלא חוללה כל מהפכה מדעית כלל ואפילו לא חידוש מפתיע) לחדירה בתוך האטום שהביאה לערעור ושלילת כמה מיסודי המדע – ויש לה השלכות בנוגע לענין בחירה חפשית, נס וטבע וכו'.
יטועד"ז כו"כ "חידושים" שלפני זה.
כועוד ועיקר אשר גם בזה עדיפי הול"ל דאפילו בנוגע לתורה עצמה ודיני' אמר ה' "נצחוני בני" ולא עוד אלא דקא חייך בעת אמירתו (ב"מ נט, ב).
כאועל כל כגון דא אמר מורה הנבוכים בספרו יד החזקה ריש הל' ע"ז: בימי אנוש טעו בנה"א טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור כו' האלוקים ברא כוכבים אלו כו' וחלק להם כבוד כו' וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא כו'. ועיי"ש רפ"ב: ולא אחד מכל הנבראים מהן ואע"פ שהעובד יודע שה' הוא האלקים כו'. ומסיימים בטוב.