Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אי'שפח
בב"ה, י' אייר, ה'תשל"ב
גברוקלין, נ.י.
דלכבוד מר יוסף זעירא, סא"ל, שי'
השלום וברכה!
והנני לאשר בזה קבלת מכתבו מכ"ז ניסן, בנוגע לאברך . . וכנראה יש בזה איזה פרטים לא ברורים.
זהשאלה מעיקרה היתה שכיון שעל פי החוק פטור הוא מלשרת בצבא, והשאלה אצלו היא רק שאלת פרנסה, הרי השיקול הי', כפי שזוכרני, שאם יכנס לצה"ל כאזרח יוכל להיות בשבת בביתו ומשפחתו, מה שאין כן אם יכנס לצה"ל כאיש צבא. ועל פי ידיעתי אותו ובני משפחתו היתה חוות דעתי אשר היותו עם בני משפחתו בשבת חשוב יותר מהרווחים הכספיים.
חלאידך גיסא, אם מצבו החמרי שלו הוא כזה, שהריווח הכספי שקול יותר, הרי עליו לחשב השכר וההפסד ולהחליט בעצמו במאי בעי טפי.
טכיון שהכל בהשגחה פרטית, לרבות מכתבו של מר אלי, רצוני להביע בזה הסיפוק הנפשי שהי' לי לקרוא במכתבו שהוא, כמפקדו, מתחייב שלא להביאו חו"ש לידי חילול שבת או יום-טוב, ונהפוך הוא, וכו'. שאף על פי ששיערתי כן מראש, ובפרט על פי שיחתי עם הרב הראשי לצה"ל הרב מ. פירון שי', כשכבדני בביקורו כאן, אבל מובן שכאשר מקבלים "התחייבות" כזו מהמפקד בעצמו, תוכה רצוף כנות ורגש שבלב, הרי זה גורם נחת-רוח מיוחדת.
יויהי רצון שיקויים במר ובחבריו שי' בתוככי כללות צה"ל הבטחת תורתנו הק' תורת אמת – הוי' אלקיך מתהלך בקרב מחנך והי' מחנך קדוש, ובקרוב נזכה לקיום היעוד – ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד גו' וחרב לא תעבור בארצכם.
יאבכבוד ובברכת הצלחה.