Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אי'תיח
בב"ה, ג' תמוז, ה'תשל"ב
גברוקלין, נ.י.
דהרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו'
המו"ה חנני' יו"ט ליפא שליט"א
ושלום וברכה!
זבמענה למכתבו עם המצורף אליו ספר טהרת יום טוב חלק האחרון, בהמשך לחלקים הקודמים,
חיישר חילו באורייתא בביאור דברי ראשונים כמלאכים, ובמיוחד גדולי ופוסקי עם ישראל, אשר לאורם נלך ומימיהם אנו שותים, אשר בכגון זה נאמר הפך בה והפך בה.
טובפרט אשר בכת"ר הרי זה תורה שיש עמה מלאכה, מלאכת הקודש, השתדלות עצומה ורבה בטהרת בני ישראל על ידי יסוד מקואות, וזכה אשר מתקיים בו יגעת (בהאמור) ומצאת (בכמה וכמה מקומות מושבות בנ"י).
יויהי רצון אשר רבות בשנים ימשיך בהאמור מתוך מנוחת הנפש ובשמחה ובטוב לבב, וזכות הרבים מסייעתו,
יאובקרוב ממש נזכה ליקום היעוד, כדברי חכמים במשנתם (סוף פ' יוה"כ) מקוה ישראל הוי' גו' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם גו' ונתתי לכם לב חדש גו' וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם,
יבבגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
יגבכבוד ובברכת הצלחה בכהנ"ל,
ידמ. שניאורסאהן
טונ.ב. מתאים לבקשת כת"ר במכתבו הנ"ל, מצו"ב מכתבי מענה, אף שמוגבל אני במנהג בית הרב כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע למכתבי המלצות וכו'.
טזז"ע נתקבל ספרו טהרת יו"ט ח' ט"ז ות"ח ת"ח. ומענינא דיומא במש"כ בתחלת הס' (ע"ב) בהסתירה ממג"א סתר"ו סק"ח דטבילת עיוהכ"פ משום קרי היא גם ברואה מים חלוקים כו' – למג"א רספ"ח דאין לטבילת עזרא ברואה מים חלוקים,
יזי"ל דמבואר זה בל' רבנו הזקן (בעל התניא והשו"ע) בשולחנו הזהב (סתר"ו סי"א) וז"ל: וי"א שטעם טבילה זו הוא משום קרי "כדי שיהיו נקיים וטהורים ביוהכ"פ", משא"כ בטעם טבילת עזרא שהוא כדי שלא יהיו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים, שרק טעם זה – שהוא טעם השו"ע – העתיק אדה"ז בשולחנו (שם ר"ס פ"ח) ולא טעם הטור (קלות ראש) – וקושית הפרישה מנ"ל טעם זה – כ"ה ברמב"ם הל' תפלה פ"ד ה"ד וכבר ציינוהו לירוש' ברכות פ"ג ה"ד. ובמ"ב על השו"ע (שם) הוסיף גם טעם הטור. ולכאורה הוא היפך השו"ע, ששינה ממש"כ בב"י והשמיטו והביא טעם הרמב"ם. ובפרט דכנ"ל י"ל שנפק"מ לדינא.
יחלסיום מס' יומא: ארע"ק אשריכם ישראל כו' (ע' יא ואילך): עיין אור התורה לאדמו"ר הצ"צ דרושי יוהכ"פ ד"ה אר"ע אשריכם כו'.
יטבסוף הס' (ע' שלא) דאף שבטלוה לטבילותי' יזהר כו', עיין לקוטי תורה (לאדמו"ר הזקן – בעל התניא והשו"ע) פ' תבוא (מג, ב) דאף דבטלו כו' לד"ה התפלה מקובלת יותר עם הטבילה, וי"ל קצת טעם לזה מ"ש תפלה מתורה כו'. עיי"ש.
כעתה ראיתי שבספרו (ע' לט, רנט) שקו"ט בירוש' ורמב"ם הנ"ל.