Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אי'תנב
בב"ה, י"א מנחם אב, ה'תשל"ב
גברוקלין, נ.י.
דמרת תמר תחי' בר-לב
הברכה ושלום!
והנני מאשר – אף כי באיחור מפני רוב הטרדות ואתה הסליחה – קבלת מכתבה, ורוב תודות לה עבור איחולי' הטובים. בינתים בטח קבלה פ"ש מכאן ומכתבי המשותף לבעלה ולה.
זוכאן המקום להגיב על ביטוי' "מעלתי הנמוכה": שאף שהוא מטבע בני ובנות ישראל למעט את עצמם, וכמו שפירשו חכמינו ז"ל את הכתוב "כי אתם המעט מכל העמים", אבל עם כל זה צריך כל אדם להעריך מעמדו ומצבו בחברה, שהרי בזה תלוי מילוי תפקידו בשלימות. כוונתי למשרתה בתור מרצה באוניברסיטה, שזה נותן לה הזכות והאפשריות להשפיע על בני הנוער שומעי לקחה. ורואים בפועל שיהי' המקצוע מה שיהי', הרי התלמידים מושפעים לא רק מרכישת ידע במקצוע, אלא מושפעים גם כן מאישיות המרצה.
חובודאי יודעת שמיסודות אמונתנו ודתנו הוא שנפש אחת עולם מלא, עד שחכמינו ז"ל, בסגנונם הקצר והקולע, מסבירים שזהו הטעם שאדם הראשון נברא יחידי, לא ככל שאר הנבראים שנבראו בריבוי, כדי להודיע לכל הדורות שאדם אחד עולם מלא.
טועוד נקודה בזה, שכיון שמקצוע ההרצאה, איזה שיהי', הוא חלק ממחשבת האדם, ואפילו מחייו המעשיים, הרי בודאי שיש לזה השלכות על חייו במובן האמיתי של "חיים", כוונתי לחיים מוסריים טהורים וקדושים. ולכן כאשר ההשגחה העליונה הזמינה לה אפשרות לנצל כשרונותי' בכיוון האמור, ברור שזה נעשה מחובתה ולא די בהרצאת המקצוע לבד.
יבברכת הצלחה ובכבוד ופ"ש לבעלה שי'.