Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אי'תעג
בב"ה, י"ד אלול, ה'תשל"ב
גברוקלין, נ.י.
דלכבוד הוו"ח אי"א נו"נ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן שליט"א
השלום וברכה!
וזה עתה קבלתי מכתבו, בו כותב על דבר בריאות זוג' שתליט"א ובסגנון נרגש ביותר, אלא שבינתים הגיעוני ידיעות מאנ"ש שי' טלפונית שהוטב מצב בריאותה. ויהי רצון שלעת קבלת מכתבי זה יוטב עוד יותר.
זואף שלכאורה התרגשות מר מובנת, אבל לפלא קצת, שהרי לפעמים קרובות אי-הסדר בדיבור וכו' בא כתוצאה מהתרופות הרפואיות הניתנות, תוצאה צדדית וזמנית, זאת אומרת, כשממעטים בכמות התרופות ועד להפסקתן לגמרי, אזי עוברת התופעה האמורה, ואין יסוד להתרגשות זו.
חמובן שהרופאים לוקחים גם זה בחשבון, אלא שלפעמים מכריע הצד החיובי שבהתרופה את הענין השלילי האמור, ועוד שלא תמיד אפשר לשער בדיוק תגובת החולה לסממני רפואה מסוימים, ובפרט אותם שלא הורגל בהם, נוסף על העיקר אשר כל אדם הוא עולם מלא בפני עצמו, וכל הכללים בטיפול רפואי וכיו"ב הם, בסגנון הידוע, רק "על הרוב מדברים".
טבודאי ביארו למר כל הנ"ל וביותר, אף על פי כן באתי גם בכתובים כתגובה להרגשנות שבמכתב האמור.
ימשער אני שמכתבי יתקבל בח"י אלול (או בסמיכות לו) – יום הולדת שני המאורות הגדולים אדמו"ר הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, אשר שניהם הדגישו גודל מעלת גוף איש הישראלי, וכידוע תורת הבעש"ט על הכתוב עזוב תעזוב עמו (הועתק מכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר בהיום יום, כ"ח שבט), ותורת רבנו הזקן בתניא סוף פ' מט – ובנו בחרת מכל עם ולשון, הוא הגוף החומרי.
יאבהוקרה ובכבוד ובברכה לבשורות טובות בכל האמור ואכפול ברכתי לכתיבה וחתימה טובה בגוף ובנפש גם יחד.