Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אי'תצא
ב[ה'תשל"ב]
ג(1) ע"ד איש כשם בעלה הראשון –
דראה בהמובא מס' שלחן העזר ס"א סעיף יב (מס' חכמת הנפש) ע"ד שם האשה הב' כהראשונה – ואין הס' תח"י. ולע"ע לא מצאתי עד"ז בנוגע להשמות דבעל הב' והא'.
הובכלל – יש לחלק בין איש לאשה ע"פ משנ"ת בכ"מ (או"ח סר"מ, אה"ע סכ"ה) בפירוש –רק בנוגע למחשבת (דעת) האיש (אף שבדרך אגב – ולא לפס"ד – נזכרה גם דעת האשה (פסחים קיב, סע"א)).
וכן ממה שלא נזכר הטעם (דהשם יעורר הדעה) אפילו בנוגע לאיש – בנוגע לשמות כלה וחמותה,
זמשמע דלא חיישינן לזה.
חובכ"ז אם ישנו שמו – הרי מהיות טוב כו'.
ט(2) ע"ד אמירת ק"י אחרי קידוש לבנה –
יבשל"ה (ש' האותיות דף עד, ב) סיום קידוש לבנה הוא בדרז"ל (אביי) ולכן – קדיש דרבנן. וכ"ה בסי' היעב"ץ. לדידן דמסיימין (ע"פ סי' האריז"ל ועוד) בעלינו – פשוט דצ"ל ק"י. וכ"כ בפי' בסי' קול יעקב. ועוד.
יא(3) אזכיר עה"צ לתוכן מכ' כת"ר שי'.
יבכיון שמפני הטרדות וכו' – נדחית כתיבת מכ' מסודר, בקשתי לטלפן ואת כת"ר הסליחה.
יגוהנה לאחרי כתבי הנ"ל ראיתי ב"אזהרות נוספות* בכת"י – לצוואת ר"י החסיד" [נדפסו בס' חסידים – ירות"ו תשי"ז ע' ל] וז"ל:
ידאם יש לאדם אשה ומתה לא ישא אחרת ששמה כשם הראשונה, או אם מת בעל לאשה לא תקח בעל ששמו כשם הראשון, כי יחשבו אחר הראשון, ואם יהי' הדבר כך לעולם לא יהי' בטוב או ימות אחד מהרה.
טוובהערת המו"ל שם: ע' בס' חכמת הנפש להרקח כד ע"ג.