Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אי'תרפב
בב"ה, ערב שבת-קודש פ' יתרו, ה'תשל"ג
גברוקלין, נ.י.
דשלום וברכה!
הבנועם נודעתי אשר ימים אלה הגיע לגיל שלוש עשרה שנה, עונת בר מצוה.
ווהרי זה מתאים לנקודת תוכן פרשת שבוע זה, קבלת התורה מסיני, שעה שקבלו כל עם בני ישראל עול תורה ועול מצוות, בבחינת "בר מצוה" לכל דבר.
זובודאי למותר להסביר לך שכשהמדובר בעול תורה ומצוותי', פירושו של "עול" זה אינו ח"ו משא ומעמסה, אלא הדרכה ולימוד ודרך חיים שעל ידו ממלא איש הישראלי תפקידו בחיים, זאת אומרת אדרבה ענין של שמחה, וכמאמר חכמינו ז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. ויהי רצון שאכן תקבל עול זה בשמחה אמיתית ותהי' מקור נחת רוח, נחת רוח יהודי אמיתי, להוריך ולתפארת לכל ידידיך.
חבהזדמנות זו אביע רעיון הנוגע באופן עיקרי לכל בר מצוה, והוא בקשר עם השאלה מדוע אומרים תחנון ביום הבר מצוה, שהרי אין אומרים תחנון בימים טובים, ואין לך יום-טוב ושמחה גדולה מזו להגיע למדריגת איש ישראל, חבר מלא לעם הנבחר, עם כל הזכויות והאחריות שבזה.
טוהביאור הוא כי התורה והמצוות הן בלי גבול וסוף, באשר מקורן בה' שהוא אין-סוף, שלכן אין גבול למידת ההתקדמות והעלי' בכל עניני טוב וקדושה בחיי היום-יום מתאים לרצון הבורא. ואפילו אם תמצא לומר שהמצב בזה ביום אתמול הי' ככל הדרוש לפי ערך, הרי המצב היום צריך להיות נעלה יותר, ומחר עוד יותר. וזהו הטעם שאומרים תחנון בכל יום חול, בקשת סליחה מאת ה' רב הסליחות, על אשר היום (ואתמול) לא הי' מילוי רצון הבורא באופן נעלה יותר. וזהו גם כן הטעם שהבר מצוה אומר תחנון. ואין צריך לומר אם מצד איזו סיבה אין ההוה (והעבר) כדבעי במילואו, שאז בא היצר ומשתדל להכניס בילבול ונפילת רוח, לאמר: "הלא נכשלת בעבר, ואין מעשיך רצויים לפני הקב"ה, שלכן תמשיך כמקודם" וכו'. והמענה על זה - אמירת תחנון עוד ביתר כוונה, ובבטחון גמור שהמרבה לסלוח מעביר אשמות העבר, כי אין לך דבר העומד בפני התשובה, ואדרבה, השב באמת הרי הוא נעשה יותר חביב ואהוב למקום ב"ה.
יוהתקוה שרעיון האמור בנוגע לאמירת תחנון ביום הבר מצוה, כשיהודי נכנס למסלול חיים חדשים בתור יהודי שלם ומבוגר, יהי' נר לרגלך, ללכת מחיל אל חיל בלימוד התורה וקיום מצוותי' בשמחה ובטוב לבב.
יאבברכה להצלחה בכל האמור.