Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אי'תרפז
בב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב,
גפ' אם כסף תלוה את עמי,
דשנת השמיטה, ה'תשל"ג. ברוקלין, נ.י.
ההנהלת חברת גמילות חסדים שומרי שבת
וה' עליהם יחיו
זשלום וברכה!
חבעונג קבלתי מכתבם מבשר טוב אשר "מתכוננים לסדר המלוה מלכה השנתית לטובת הגמ"ח" במוצש"ק פ' משפטים -
טויה"ר שתהא בשטומו"צ
יובפרט אשר השנה, ה"ה שנה השביעית עלי' נאמר שבת שבתון יהי' לארץ שבת לה',
יאוביחוד מתאים לקביעות המיוחדת בשנת שמיטה זו - שראש השנה חל להיות בשבת, וכן - "ראש השנה לדא"ח", יום ההסתלקות-הילולא של נשיא דורנו (הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר) ועוד,
יבשהרי שבת מדגישה ענין הגמ"ח וכמחז"ל שבנוגע לשבת אמר הקב"ה לוו עלי ואני פורע, ושבת עצמה ה"ה גומלת חסד (ח"ס דלי"ת לי' מגרמי' כלום) לכנס"י, וכידוע בפי' מרז"ל שמש בשבת צדקה לעניים, ומרומז ג"כ בהציווי דתורתנו תורת אמת: ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ואין אדם יכול לעשות כל מלאכתו בשבוע א' אלא יראה אדם בכל שבת כאילו כל מלאכתו עשוי' (בששת הימים),
יגותחליט האסיפה להרחיב הפעולות דגמ"ח ויקיימו ההחלטות מתוך הרחבה ועונג,
ידהפעולות דגמ"ח שהיא מן הקצה אל הקצה (בין בממונו כו' בין לעשירים כו'),
טווכהציווי להלך אחר מדותיו שמהם: וצדקתך אלקים עד מרום גו' ומתהומות הארץ גו',
טזוגדולה צדקה (ובפרט במעלה העליונה שבה - גמ"ח) שמקרבת את הגאולה, גאולתנו עלי' נאמר בשובה ונחת תושעון.
יזבכבוד ובברכה לבשו"ט,
יחמ. שניאורסאהן
יטמצו"ב השתתפותי, בל"נ.
כשנת השמיטה: להעיר שגם בשמיטה שייך ענין הגמ"ח בכל האופנים - ראה שו"ע אדה"ז סוף הל' הלואה וש"נ.
כאמבשר טוב: כפול, לשמים ולבריות (קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א) - נוסף ע"ז שבכלל כל אסיפה בנוגע לתומ"צ - ה"ז הנאה כפולה, להנאספים ולעולם (סנה' עא, סע"ב).
כבמשפטים: ראה תו"א בשלח (סג, סע"ב) דמשפט וצדקה דהאדם גורם משפט וצדקה דלמעלה.
כגשבת . . לה': בהר כה, ד.
כדיהי' לארץ: להעיר מתו"א בתחלתו. ממש"נ ואתם תהיו לי ארץ חפץ. וראה מאו"א מע' ארץ בתחלתו.
כהראש השנה לדא"ח: מכתב כ"ק אדנ"ע הידוע (נדפס ב"היום יום" בתחלתו. מבוא לקונטרס ומעין).
כושבת . . הגמ"ח: להעיר מזח"ב בשלח סג, סע"א ושם. לקוטי לוי יצחק לשם.
כזאמר . . פורע: ביצה טו, סע"ב. וראה או"ת להה"מ קרוב לסופו (קיד, ג).
כחחסד . . כלום): אגה"ק ס"י.
כטוכידוע בפי': לקו"ת ד"ה והי' מדי חדש. סידור ד"ה הנ"ל וביאורו. אוה"ת להצ"צ מלאכי ג, כ. ד"ה וזרחה, תרצ"ט.
לשמש . . לעניים: תענית ח, סע"ב.
לאששת . . עשוי': שו"ע אדה"ז או"ח סש"ו סו"ס כא. וראה גם פרש"י עה"ת יתרו (כ, ט). ולהעיר אשר בסמ"ק סר"פ אין תיבת כאילו.
לבבשבוע א': כ"ה בדפוס ראשון דשו"ע אדה"ז. ובשאר דפוסי שו"ע אדה"ז שראיתי נדפס "בשבוע אחת" - ונלפענ"ד שצ"ל "בשבוע אחד", וכ"ה בסמ"ק, טור וכו'.
לגעשוי' (בששת הימים): עפ"ז - פעולה (ברוחניות) דשבת בששת הימים דלפניו. ועיין כתר ש"ט ד"ה ענין השבת (נט, ב).
לדלהרחיב . . ועונג: ראה גטין נו, ב. ונאמר וקראת לשבת עונג. וראה פע"ח ש' השבת פכ"א.
להבין בממונו . . לעשירים: סוכה מט, ב.
לוכהציווי . . מדותיו: סוטה יד, א.
לזוצדקתך . . הארץ: תהלים עא, יט-כ.
לחוגדולה צדקה: ב"ב י, א.
לטבמעלה העליונה: שו"ע יו"ד סרמ"ט ס"ו.
מבשובה ונחת: ראה ירוש' תענית פ"א סוף ה"א: שבת כו' ואומר בשובה כו'. ובויק"ר רפ"ג: שאין ישראל נגאלין אלא בזכות שבת שנאמר בשובה כו'. וראה המשך וככה בסופו.